נשיקה

השאלה היא הלכתית טהורה ולא רפואית – הלכתית ולכן מן הראוי להפנותה לרבנים אחרים.

הרב טולדנו מוסיף:

כתב הרמב"ם "המחבק אחת מן העריות שאין ליבו נוקפו עליהן או שנשק לאחת מהן כגון אחותו הגדולה ואחות אימו וכיוצא בהן, אף על פי שאין שם תאווה ולא הנאה כלל הרי זה מגונה ביותר ודבר אסור הוא ומעשה טפשים הוא שאין קריבין לערווה כלל בין גדולה בין קטנה חוץ מן האם לבנה והאב לבתו" וכו'. ומקור הדברים בגמרא מסכת שבת דף י"ג "עולא כי הוי אתי מבי רב הוא מנשק להו לאחוותיה וכו' ופליגא דידיה אדידיה דאמר עולא אפילו שום קורבא אסור משום לך לך אמרי לנזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב".

ויעויין שם בתוספות דאם כן איך עולא היה עובר על דברי עצמו וכתבו שהוא היה יודע בעצמו שלא יבוא לידי הרהור שצדיק גמור היה כדאמרינן בפרק ב' דכתובות דרב אדא בר אהבה מרכיב ליה אכתפיה ומרקד אמרו ליה רבנן אנן מהו למיעבד הכי? אמר להו אי דמיא לכון כי נשורא לחיי [אם דומה עליכם כמו שאתם נושאים קורה מותר]

מבואר מהתוספות שאם האדם יודע שלא יבוא לידי הרהור ועושה זאת לשם שמיים מותר.

וכמו שמצינו במסכת קידושין דף פ"ב ברש"י שאם האדם מחבק לא לשום חיבת אישות או קורבא אלא כדי לעשות קורת רוח וכדומה מותר כיון שהכל לשם שמיים.

בקהילות שונות היה נוהג לפנים בישראל שאחיין מנשק את דודתו וכדומה, וכן לחיצת ידיים וכמובן הכל נעשה לשם קורת רוח.

כמובן שבזמנינו הדור השתנה והנוהג שלא מנשקים ולא לוחצים ידיים וכדומה ויש מקום יותר להקפיד כמו שציינו בתחילת הדברים.

לכן רצוי להתייעץ באופן אישי עם רב שמכיר את המשפחה. לפעמים אפשר להסביר לדודה בטוב טעם שהיום לא מקובל לנשק ולהסביר בצורה נעימה שזה לא מראה על שום ריחוק אלא זה נעשה ממניעים הלכתיים.