סודיות רפואית

זה לא כל כך פשוט מבחינה משפטית.
אם קיום יחסים של נשא איידס עם בן זוג בריא, יוגדר כרצח, הריגה, או כעשיית מעשה העלול להפיץ מחלה, אזי מי שלא ידווח עובר בעצם על עבירה של אי מניעת פשע, וקשה לומר שאסור לו להציל את בן הזוג התמים.
ראה:
א. מודן ברוך, רצח מתחת לחגורה , ספר אסיא י, עמ' 126 (2007(; אסיא נז-נח, עמ' 205 (1996)
ב. כהן ד., החדרת וירוס האיידס לגופו של הזולת , ספר אסיא י, עמ' 127-128 (2007), אסיא נז-נח, עמ' 209-210 (1996).
תשובה זו מאסיא צוטטה בתיק פלילי  מ"י נ' פלוני 1326/92 ע"י השופט ח' נחמיאס, בבימ"ש השלום באשקלון.
גם אם המערכת בישראל טרם בשלה להכיר בקיום יחסים לא מוגנים של חולה איידס כרצח או הריגה, המערכת כבר הרשיעה אדם כזה בעבירה לפי סעיף 218 לחוק העונשין — עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה שעונשו 7 שנות מאסר, ולכן גם הוא מוגדר כפשע. ראה: עפ 560/96 אברהם פלנסיה נ' מדינת ישראל. וכן עפ 11699/05 כריס סרפו נ' מדינת ישראל , סב (4) 498
______________
שאלת המשך:
במקרי הקיצון אתה צודק, ואז גם הרופא יהיה חייב לדווח. אך רוב המקרים אינם כאלה:
מה לגבי נשא איידס שמתחייב לפניך, וכך גם נוהג למעשה, להשתמש באמצעי הגנה?
ומה עם כל סוגיית השידוכים? לפי הציץ אליעזר אם רופא יודע שאשה עברה ניתוח לכריתת רחם ושחלות, הוא צריך לדווח על כך למשודך. האם החוק מאפשר זאת? למיטב ידיעתי הוא אוסר לדווח ללא הסכמת האשה.
בסוגיה זו לעניות דעתי החוק אינו מתיישב עם ההלכה. בפועל, כפי שגם מסכם הציץ אליעזר, עדיף שהרופא ידבר על לב האשה שהיא תספר על כך וכו'. כך גם אני נוהג במקרים כאלו. אך זה לא פותר את הקושי העקרוני בסוגיה זו.
תודה
תשובה:
קונדום איננו מונע באופן מוחלט מעבר נגיפים ותאי זרע, והשיעור השנתי של כשלונות הקונדום במניעת הריון נע בין 33%-10% אצל נשים מתחת לגיל 25:
 Danforth, Gynecology and Obstetrics, 6^th ed, 1990, p. 712
הרי שגם קיום יחסים של חולה איידס עם קונדום, איננו מבטיח את מניעת ההידבקות של בן הזוג ולכן אינו מוציא אותו מכלל ספק רוצח אם בן הזוג איננו מודע לסכון חייו ע"י חולה האיידס.
לגבי דיווח על בעיות רפואיות אחרות כמו כריתת רחם ואו שחלות, יש לקיים דיון נפרד.