חשש לתסמונת דאון
אני בשבוע 23. בסקירת מערכות התגלה מרקר לתסמונת דאון. על אף גילי המבוגר (מעל 45) החלטתי לכתחלה לא לעשות בדיקת מי שפיר. וגם כרגע אינני
האם מותר לרופא להסתכן בהדבקות במחלה (כמו אידס, צהבת וכו') על מנת לרפא ולהציל חיים?
עד כמה חייב אדם לסכן עצמו כדי להציל אחרין, ראי:
1. הרב יצחק זילברשטיין, "עד כמה חייב אדם לסכן עצמו" ספר אסיא ז' עמ' 3-11. ובמקורות המובאים שם.
2. הרב מרדכי הלפרין, "איברים להשתלה מתורם חי", ספר אסיא ט' עמ' 321-348, ובמקורות המובאים שם. להלן קישור לצפיה במאמר דרך אתר מכון שלזינגר: https://www.medethics.org.il/articles/assia/assia9/R0091321.asp
אני בשבוע 23. בסקירת מערכות התגלה מרקר לתסמונת דאון. על אף גילי המבוגר (מעל 45) החלטתי לכתחלה לא לעשות בדיקת מי שפיר. וגם כרגע אינני
לאחר טיפולי פוריות, ב"ה חברתינו נושאת בבטנה בן בכור. באחד מהטיפולים, הופרתה ביצית למשך ארבעה או חמישה שבועות, אך בבדיקת דם התברר כי לעובר אין
לרב שלום וברכה, אני נמצאת בהריון בשבוע 11 ב"ה לאחר תקופה של כשנה ושמונה חודשים של אי פוריות , ההריון הצליח בע"זה לאחר טיפול הורמונלי
שלום, השאלה שלי היא בנושא האוננות. אני מבינה שאסור לבנות לאונן(כמו לבנים) אך המקרה שלי הוא שאוננתי ופגעתי בעצמי.אני מרגישה שקרעתי את הקרום שהיה בפתח