שלום רב, אני מגדל חתול. החתול הגיע לגיל 8 חודשים, וכצפוי אצל חתולים בגיל כזה ומעלה, מתחילות אצלו התנהגויות בלתינסבלות – ניסיון לקפוץ מהחלון למטה(קומה 3), השתוללויות וכולי. מקובל בציבור הלא דתי שהפיתרון הוא סירוס. כעת, סירוס אסור, כמובן, על פי ההלכה. אני איני מעוניין לסרס אותו וסבור שעדיף לשחררו לגדול ברחוב. אישתי סבורה אחרת, מהסיבה הבאה. ידוע שאם נניח את החתול לחיות ברחוב, תוחלת החיים שלו היא כשנתיים (מסורס בבית הוא יחיה 10 שנים). לפיכך לטענתה מדובר בהצלת חיים. הסיפור מסתבך עוד יותר, לאור העובדה שאישתי קשורה רגשית לחתול – היא גידלה אותו מגיל צעיר מאוד, כך שהויכוחים שלנו בעניין זה מאיימים על שלום הבית. האם טענתה של אשתי עשויה להיות נכונה ובמצב כזה מדובר בהצלת חיים? כמו כן, גם אם לא כך הדבר, האם במצב של איום ממשי על שלום הבית ביננו מותר לי בכל זאת לסרס את החתול? אנא עזרתך. תודה,
א. הצלת חיות בהלכה משמעותה הצלת חיי אדם.
ב. לאור הנתונים שהעלתם נראה שאתם זקוקים ליעוץ נישואין דחוף.
ג. סירוס חתול זכר מהווה איסור תורה והוא הותר רק במקום פיקוח נפש.
ד. כדאי לעיין במאמרו של הרב ד"ר הלפרין "איסור הסירוס והשלכותיו"
ניתן לראות מאמר זה באתר מכון שלזינגר בקישור הבא:
https://www.medethics.org.il/articles/MISC/other1.asp
ניתן להתיר לבצע את העיקור בנקבות החתולים אך לא בזכרים.
בטיפול רפואי צבאי בפצועים בשטח, בתאג"ד ובגופים השונים בדרך אל בית החולים, ישנו לפעמים טיפול אינטנסיבי בפצועים שיכול לכלול ניתוחים.במצבים בהם חס וחלילה נפטר פצוע
צניעות אישי רק לבנות תוכן השאלה. שלום, שאלה שלי היא חשובה וקריטית.. נודע לי רק בזמן הקרוב שאסור לבנות לאונן,עדיין לא ברור לי מה הסיבה?
