סירוס חתול

שלום רב, אני מגדל חתול. החתול הגיע לגיל 8 חודשים, וכצפוי אצל חתולים בגיל כזה ומעלה, מתחילות אצלו התנהגויות בלתינסבלות – ניסיון לקפוץ מהחלון למטה(קומה 3), השתוללויות וכולי. מקובל בציבור הלא דתי שהפיתרון הוא סירוס. כעת, סירוס אסור, כמובן, על פי ההלכה. אני איני מעוניין לסרס אותו וסבור שעדיף לשחררו לגדול ברחוב. אישתי סבורה אחרת, מהסיבה הבאה. ידוע שאם נניח את החתול לחיות ברחוב, תוחלת החיים שלו היא כשנתיים (מסורס בבית הוא יחיה 10 שנים). לפיכך לטענתה מדובר בהצלת חיים. הסיפור מסתבך עוד יותר, לאור העובדה שאישתי קשורה רגשית לחתול – היא גידלה אותו מגיל צעיר מאוד, כך שהויכוחים שלנו בעניין זה מאיימים על שלום הבית. האם טענתה של אשתי עשויה להיות נכונה ובמצב כזה מדובר בהצלת חיים? כמו כן, גם אם לא כך הדבר, האם במצב של איום ממשי על שלום הבית ביננו מותר לי בכל זאת לסרס את החתול? אנא עזרתך. תודה,