רעל עקרב, וריאליה של קשירת טבור בזמן חז"ל
שלום הרב הלפרין במסכת חגיגה (ה ע"א) נלמד: "מאי רעות וצרות? אמר רב: רעות שנעשות צרות זו לזו, כגון זיבורא ועקרבא". רש"י: זיבורא ועקרבא –
האם הסיבה שאנו מקפידים לא להנות ממים שעברו הלילה אם אינם מכוסים משום סכנתא ז'א שמירה ממזיקין כנחשים ועוד או סיבות רוחניות וקבליות< בתודה ד. א
הטעם המופיע בתלמוד הוא הטעם שציינת.
אמנם הגר"א מוילנא כבר כתב שכאשר נתנו חז"ל טעם לגזירה או לתקנה, לא תמיד הם נתנו את הטעם העיקרי.
{העיקרון הזה של הגר"א מופיע כבר בתלמוד במסכת עבודה זרה בסוגיית גבינות הגויים, ובראשונים במקומות נוספים (לדוגמא התוס' רי"ד בתחילת פרק שלישי של מועד קטן ועוד)}.
לכן סובר הגר"א, שגם כאשר הטעם הגלוי איננו קיים, כמו באירופה במקום שלא מצויים נחשים, בכל זאת הגזירה לא מתבטלת כל עוד אין אנו יודעים מה היו טעמיה הנסתרים.
שלום הרב הלפרין במסכת חגיגה (ה ע"א) נלמד: "מאי רעות וצרות? אמר רב: רעות שנעשות צרות זו לזו, כגון זיבורא ועקרבא". רש"י: זיבורא ועקרבא –
שלום, אני רופא מתמחה בגינקולוגיה. אני נתקל בקונפליקט בין מחוייבותי ההלכתית/מצפונית לעומת מחוייבותי המקצועית כאשר מגיעות אליי לביה"ח נשים אשר מגלות הריון לא רצוי ומעוניינות
שלום לרב אנו זוג בני 22 ואנו בדרך לילד שני בעז"ה, רציתי לברר מהם הנתונים המאפשרים מניעת/דחית הריון, במה זה תלוי,אילו דרכי מניעה מותרות, האם
אנו עושות עבודה בתושב"ע על הנושא המתת חסד. ושאלתנו היא: האם אדם המוגדר כחולה סופני המחובר כעת למכשירי החייאה וסובל ייסורים מאחר ואינו יכול לנשום