קביעת רגע המוות – מכתב בירור לראשל"צ הרב עמאר על מצב הרפואה העדכני והפסיקה בנידון
בס"ד, ערש"ק "בהעלותך את הנרות" התשפ"ב לכבוד מרן הראשון לציון, רבה של ירושלים מו"ר הגאון הגדול רבי שלמה משה עמאר שליט"א שלום וברכה מכתב זה בא
שלום רב
אני כותב עבודה בנושא חילול שבת לצורך נפשי. אני מנסה לראות אם יש מדרג בצרכיים הנפשיים כמו שיש בענייני רפואת הגוף.
אשמח במיוחד להכוונה לספרות בנושא.
רוב תודה
ש
עי' באנציקלופדיה הלכתית רפואית של פרופ' אברהם שטיינברג, ערך "שוטה"
(כרך ז, עמ' 570-574), וערך "מניעת הריון" [למניעת טירוף דעתה של האשה
לאחר הלידה] (כרך ד, עמ' 773-774), ובהערות ומקורות שם.
מתוך דבריו, עולים לכאורה חמישה גדרים עיקריים שיש לדון בהם:
1. סכנת נפש גופנית (לו ו/או לאחרים) מחמת המחלה הנפשית, כגון אלימות רצח או חשש התאבדות.
2. סכנת נפש גופנית עקיפה בעקבות המחלה, כגון מחלת נפילה (אפילפסיה) שעלול ליפול בבור או נהר.
3. חשש לערעור מצבו הנפשי של חולה שיש בו סכנה, שעלול להחמיר את מצבו הבריאותי.
4. סכנת נפש רוחנית על ידי הגדרתו כ"שוטה" המפקיעו ממצוות לגמרי.
5. סכנת נפש רוחנית על ידי ביטול ממצוות חלקית, כגון חוסר תפקוד לשמור שבת.
כפי שמבואר שם, רוב רובם של הפוסקים רואים גם במניעת או ריפוי מחלת נפש היתר של פיקוח נפש. אולם, יש שהתירו רק משום חשש סכנת נפש גופנית, ויש שהתירו גם בחשש סכנת נפש רוחנית, שתלוי גם בסוגיית פיקוח נפש למניעת המרת דת (שו"ע או"ח שו, יד). יש מקרים שהתירו אפילו איסור מן התורה, ויש מקרים שבהם התירו איסורים דרבנן משום חשש של "טירוף הדעת", כמבואר שם. ועי' גם בנשמת אברהם לפרוס' א.ס. אברהם, או"ח הקדמה לסימן שכח, "חולה פסיכיאטרי".
לפסיקה בנושא ראה בתשובה הקודמת #7120
בברכה,
מאיר אורליאן
בס"ד, ערש"ק "בהעלותך את הנרות" התשפ"ב לכבוד מרן הראשון לציון, רבה של ירושלים מו"ר הגאון הגדול רבי שלמה משה עמאר שליט"א שלום וברכה מכתב זה בא
אני בהריון בחודש רביעי, עד עתה ללא סיבוכים. מתוך 4 הריונות קודמים עברתי ב-2 הפלה ספונטנית (אחת בחודש שלישי ואחת בחודש חמישי), ללא סיבה ברורה
שלום רב בצום ט' באב השנה, אהיה בשבוע 9 ושלושה ימים. איני מקיאה אך יש לי לעתים בחילות וכן אני חשה חולשה רבה אם אינני