עבודה לקורס גניקולוגיה והלכה – סוגיית הדימום מחמת הכנסת התקן תוך רחמי

א. התקן תוך רחמי נוח יותר להכניסו סמוך לוסת, ולכן לכתחילה כדאי להכניסו דווקאלפני הפסק וספירת שבעה נקיים.
גם מבחינה הלכתית, יש עדיפות למועד זה מאחר ואז אין צורך להכנס לשאלה מהו המנגנון שגרם לדימום.
ב. על דימום בעקבות הכנסת IUD ראי:
  א. פרופ' רוי הומברג, סיבת הדימומים הבין-וסתיים אצל אישה שיש ברחמה התקן תוך רחמי, ספר אסיא י, עמ' 230 (2007)
  ב. פרופ' ג'ון גילבוד, העדר גורם הורמונאלי לדימומים לא וסתיים הקשורים ל-IUD עם נחושת, ספר אסיא י, עמ' 232-233 (2007); אסיא סג-סד, עמ' 146-147 (1998).
  ג. ד"ר אורי לוי, דימום מחמת החדרת IUD, ספר אסיא י, עמ' 231 (2007); אסיא סג-סד, עמ' 145 (1998).
  ד. ד"ר חנה קטן, הרב יואל קטן, חשש הפלה בעקבות הת"ר ושימוש בגלולות בנשים מבוגרות, ספר אסיא י, עמ' 234-238 (2007); אסיא סה-סו, עמ' 165-169 (1999).
  ה. ד"ר אורי לוי, דימום מחמת התקן תוך רחמי – תגובה למכתבם של הרב וד"ר קטן, ספר אסיא י, עמ' 238-246 (2007); אסיא סה-סו, עמ' 169-177 (1999).
  ו. הרב מרדכי הלפרין, דימום מחמת התקן תוך רחמי (IUD) – רקע רפואי הלכתי, ספר אסיא י, עמ' 224-229 (2007); אסיא סג-סד, עמ' 138-143 (1998).