אנו עושות עבודה בתושב"ע על הנושא המתת חסד. ושאלתנו היא: האם אדם המוגדר כחולה סופני המחובר כעת למכשירי החייאה וסובל ייסורים מאחר ואינו יכול לנשום בכוחות עצמו וכן כל גופו משותק. המצב בלתי נסבל, ולכן הוא ומשפחתו מסכימים שיש לנתקו ממכשירים המאריכים חיים. מצד שני, ידוע שאסור לקצר חיים או לקרב מיתה של אדם. כיצד עליהם לפעול?
מומלץ שתעיינו:
1. ברקע לועדת שטינברג מאתר משרד הבריאות. מופיע בקישור הבא:
https://www.health.gov.il/download/docs/units/steinberg/reka.doc
2.דו"ח ועדת שטינברג על נספחיו בחוברת אסיא סט-ע.
עמ' 5-23 נמצא באתר מכון שלזינגר בקישור הבא:
https://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA69-70/Assia69-70.01.asp
ובעמ' 24-58, קישור דרך אתר המכון:
https://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA69-70/Assia69-70.02.asp
3. ובמיוחד במאמרו של פרופ' שטינברג "הבסיס ההלכתי להצעת חוק החולה הנוטה למות", שהתפרסם באסיא חוברת עא-עב עמ' 25-39. ניתן לראותו בקישור הבא דרך אתר מכון שלזינגר:
https://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA71-72/Assia71-72.02.asp
יש לי שאלה הלכתית בנוגע להמופיליה.. האם מותר לזוג הורים שרוצים להביא ילד לעולם ויש להם גנים הנשאים את ההמופיליה יכולים לעשות אבחון גנטי טרום
שלום וברכה! ברצוני לדעת מהי דעתה העדכנית של ההלכה בנוגע לשיבוט בני אדם [באופן כללי, לאו דוקא לצורך מסויים]. תודה רבה, .
