נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

על משמעות המושג רחם בלשון חז"ל

[DISPLAY_ULTIMATE_SOCIAL_ICONS]

23 באוקטובר 2018

הרב המשיב: הרב ד"ר מרדכי הלפרין

שאלה:

שאלה על דברי הרב ד"ר הלפרין במאמר:

על משמעות המושג רחם בלשון חז"ל:

כשלמדתי את הגמ' בנדה יז, חשבתי לתרץ קצת אחרת ממה שתרץ הרב, ודומני שאולי אפשר להבין גם את שיטת רש"י לאור הנ"ל. אם נניח שהעליה היא השפכה, כמו שמשמע מפרוש הר"ח, והנרתיק הוא הפרוזדור, כפי שמשמע מרוב ראשונים – אפשר לתרץ בבפשיטות שהלול ה"ה המקום הפתוח ביניהם, דהיינו ה vestibule – between the labia minora

כך הרווחנו שכל המושגים המתוארים במשנה נראים לעין בדי קלות, כך שמסתבר שמשלו חכמים משל להסביר הענין. וכן אין אנו צריכים לסמוך על כך שעשו נתוחים בכדי להגדיר את המקומות הנ"ל (לכן לא רציתי לפרש שהשלפוחית היא העלייה, שהרי אינה נראית). ע"י כך גם אפשר להבין את דברי הגמ' בנדה יז-יח לגבי איזדקרה ושחתה, שקשה מאוד לפרש שע"י תנועות אלו דם יכנס לתוך השפכה, אך מסתבר שייכנס ויזוז תוך חלל ה"וסטביול" כפי שפרשתי לעיל.

ואע"פ שקשה מבכורות מו שלבהמה אין פרוזדור, אפשר לפרש כמו שפרשו תוספות שלמילה פרוזדור יש מובנים שונים בקונטקסטים שונים. וא"כ השתמשות המילה פרוזדור אינה בדיוק כמו שהוכיח הרב בקשר למילה חדר ומקור.

רציתי לשאול את חוו"ד הרב בקשר לנדון,

בברכה,

ד' ש'

תשובה:

א. לפי פירושך קשה להבין את הירושלמי – נדה פ"ב ה"ה, ש'העליה נתונה על גבי החדר עד חצי הפרוזדור'

ב. לא כל כך סביר לקרוא לשטח פתוח יחסית כמו חדר הפות בין השפתיים בשם 'לול'.

ג. מהו ה'חדר' לפי פירושך? האם הוא נראה מבחוץ או שיש צורך בניתוחים כדי להכירו?

לגבי הצורך שלך להימנע מן ההסתמכות על ניתוחים להשגת המידע של חז"ל, ראה במאמרי 'על משמעות המושג "רחם" בלשון חז"ל ו"אוטם ברחם" בלשון הפוסקים' (אסיא סא-סב, עמ' 105-109 בתוספת הערה 13 בגירסת הרשת :

"החדר לפנים מן הפרוזדור, והעליה נתונה על גבי החדר עד חצי הפרוזדור" – ירושלמי, נדה, פ"ב, הל' ה.

כשבע שנים לאחר פירסום מאמר זה באסיא, הגיע לידי התרגום האנגלי לספרו של הגינקולוג הרומאי סוראנוס (Soranus ). סורנוס, נולד באסיא הקטנה, למד רפואה באלכסנדריה שהיתה ידועה ברמתה הרפואית הגבוהה בתחומי הכירורגיה והאנטומיה הגינקולוגית ("אין פרה וחזירה יוצאה מאלכסנדריה של מצרים אלא אם מוציאים את האם שלה" – המשנה הידועה בבכורות), ועסק בפרקטיקה רפואית ברומא בתקופת המשנה, במחצית הראשונה של המאה השניה למספרם. ספרו הרפואי החשוב ביותר הוא Gynecology (גינקולוגיה) שתורגם לאנגלית ע"י הגינקולוג פרופ' אוסיי טמקין, ומהדורת 1991 נמצאת עכשיו בידי. התיאור היחסי של שלפוחית השתן יחסית לרחם ולנרתיק מצוי בספר בעמ' 8-11.

קטע רלונטי מעמ' 8 מדהים בהתאמתו ל"משל שמשלו חכמים" לפי הירושלמי וביאורם של הערוך והר"ח המזהים את העליה עם שלפוחית השתן. וזה תרגום הקטע:

"הרחם ממוקם בחלל הרחב שבין ראשי הירכיים (= האגן הקטן בשפתנו),

בין שלפוחית השתן לבין הרקטום, שוכב מעל הרקטום,

ומתחת לשלפוחית השתן, לפעמים לגמרי [מתחת], לפעמים באופן חלקי מתחת לשלפוחית,

בגלל הווריאביליות (=השונות) בגודל הרחמים.

המתרגם העורך את ספרו של סוראנוס העיר על התיאור האנטומי הזה הערה מעניינת:

Barbour בספרו על הגינקולוגיה של סוראנוס (1914) עמ' 273 הערת שוליים מס' 1, הצביע על כך כי "התיאור הזה נובע ללא ספק מניתוח גופה, הנמצאת במצב שכיבה על הגב".

בארבור נותן כאן, כדרך אגב, תשובה נוספת ומעניינת לשאלה למה נבחרה דווקא תנוחת השכיבה. תשובתו של בארבור היא פשוטה: הידע האנטומי המדוייק הזה נרכש מניתוח גוויות. ניתוח כזה מתבצע מטעמי נוחיות ברורים כשהגופה שוכבת. ולכן תיאור הכיוונים הם בהתאם לתנוחה של הגופה בעת הצפיה באברים הפנימיים שבגופה. עכ"ל הערת מתרגם סוראנוס.

בהמשך התיאור האנטומי, סוראנוס מבדיל בין המקרים בהם כל הרחם נמצא מתחת לשלפוחית, לבין מצבים בהם רק חלק מהרחם נמצא מתחת לתחתית השלפוחית, והוא כותב שם בין היתר, שראש השלפוחית נמצא כמעט תמיד מעל ראש הרחם.

יתכן, ואפילו די סביר, שהתיאור בירושלמי שהובא למעלה, על פיו העליה נמצאת מעל הפרוזדור והחדר, נלקח מספרו של סוראנוס (או מכתבי תלמידיו שאינם בידינו), והדברים מתאימים מאד להסבר האנטומי המובא למעלה.

בברכה,

מרדכי הלפרין

[print_link]

שאלות נוספות

שיבוט

האם מבחינה הלכתית מותר לעשות שיבוט גנטי? אם לא מהן הבעיות ההלכתיות בכך ובאיזה מצב יהיה מותר לשבט?איפה אני יכולה למצוא עוד חומר על זה?

קרא עוד »