עמדת ההלכה לגבי ניתוח פלסטי (לצורך כתיבת עבודה)

ניתן לחלק את הדיון ההלכתי בין ההתייחסות לניתוח פלסטי לאשה לבין התייחסות לניתוח פלסטי לגבר.

ההתייחסות לניתוח פלסטי לאשה:

השאלה תלויה במידת הצורך האובייקטיבי לביצוע הניתוח. להבנת הנושא להלן כמה מקורות וטיעונים הלכתיים בעד ונגד ניתוח פלסטי:

1. התורה התירה לרפא רק לצורכי הצלת חיים או למנוע נזקים בריאותיים חמורים, ולכן ניתוח פלסטי איננו נכלל בגדר ההיתר של "ורפא ירפא".

טיעון זה איננו מבוסס.

מדברי רבי עקיבא במדרש ( מדרש שמואל, ד ; מדרש תמורה, ב) נלמד כי ההיתר לעסוק ברפואה, דומה בעיקרו להיתר הכללי לשימוש בחוקי הטבע למען האדם ורווחתו. ומכאן, משניתן ההיתר, אין הוא מוגבל דווקא לטיפול רפואי במחלה, אלא גם לטיפול רפואי … לצורכי פרנסה, למשל, בדיוק כמו שאיש האדמה משתמש בחוקי הטבע לצורכי פרנסתו.

מכאן, שטענה המגבילה את היתר השימוש בחוקי הטבע הקשורים לרפואה , רק למטרות הצלת חיים, איננה מתאימה לאמור למעלה, ולכן איננה מקובלת על רוב הפוסקים.

2. סיבה אפשרית נוספת לאסור ניתוח פלסטי היא: איסור חובל – האיסור על האדם לחבול בעצמו או בחברו, איסור המוזכר במשנה (בבא קמא, פרק שמיני, משנה ו').

דיון רחב בשאלה זו מצוי בספרות הפוסקים, אך כדאי להזכיר כאן את התשובה באיגרות משה, חלק חושן משפט (ב), סימן סו, שם מובאים נימוקים הלכתיים כבדי משקל המתירים ניתוח פלסטי לצרכים אמיתיים, כגון נערה הנזקקת לניתוח כזה כדי להגדיל את סיכוייה להינשא.

לדעת האיגרות משה, כאשר מתקיימים שני התנאים הבאים, אין איסור "חובל" לא רק לשיטת הרמב"ם אלא גם לשיטת החולקים: שני התנאים המצטברים הנדרשים לכך הם:

הראשון: שהחבלה נעשית ברצונו של הנחבל;

השני: שהחבלה מבחינה אובייקטיבית היא לטובתו של הנחבל.

ניתן להסיק מתשובה זו להתיר ניתוח פלסטי גם במקום בו אדם עלול למצוא עצמו ללא פרנסה, כאשר על פי הערכה אובייקטיבית ניתוח פלסטי עשוי לשפר את סיכוייו.

3. טענה נוספת לאסור ניתוח פלסטי דורשת דיון: האיסור לאדם להכניס עצמו לסכנה, ואכן בכל ניתוח יש סכנה של תמותה מההרדמה ומסיבוכי הניתוח, גם אם הסיכויים הללו הם נמוכים. יש המעריכים את סיכוני התמותה של אדם בריא מעצם ההרדמה ב 1:10,000 – 1:30,000 . סיכוי זה הינו פחות מרמת הסיכון של אדם להיהרג בתאונת דרכים במהלך שנה אחת.

נימוק זה, למרות היותו שכיח בדיונים רפואיים-הלכתיים, הוא מוגבל ככל שמדובר בסיכונים נדירים יחסית ובמטרות חשובות כגון הגדלת סיכויי פרנסה וסיכויי נישואין. הנודע ביהודה (מהדורה תניינא, יורה-דעה, סימן י) הוכיח שמותר אפילו להסתכן לצורכי פרנסה מהגמרא במסכת בבא-מציעא דף קיד, ב, כשמדובר בסיכון רחוק יחסית. כך נפסק להלכה גם בספרי הלכה נוספים ביניהם באיגרות משה, חלק חושן-משפט (א) סימן קד, והדברים ידועים.

לסיכום: אם הניתוח הפלסטי הוא לטובתך גם מבחינה אובייקטיבית – אזי מותר לך לעבור אותו.

אם מבחינה אובייקטיבית אין הצדקה לניתוח – ברור שאין לו היתר הלכתי. ואם זה המצב – הרי שאסור לך לעבור את הניתוח (וגם לא כדאי…)

מובן שאין בידי להעריך נתון זה, ועליך להתייעץ על כך עם רופא המשפחה ועם הרב האישי שלך.

התייחסות לניתוח פלסטי של גבר:

באופן עקרוני השאלה הינה שאלת האיסור או ההיתר לגבר לעבור ניתוחים פלסטיים קוסמטיים.

לכן:

א. אם מדובר ברצון להתייפות יופי-נשי – התשובה היא איסור באופן חד משמעי, ומדובר באיסור תורה הנלמד מן הפסוק "לא ילבש גבר שמלת אישה".

ב. אם מדובר בבעיה אמיתית של כיעור קשה שמפריע (באופן אובייקטיבי) לחיים סדירים – התשובה היא מותר.

כדאי להזכיר כאן גם את דברי התוספות (שבת נ,ב, ד"ה בשביל צערו) הקובע גם כי מצב גופני שאדם מתבייש מחמתו לילך בין בני אדם, מוגדר כצער גדול המתיר גם לגברים לעבור טיפול קוסמטי.

ג. בשטח האפור שבין הקצוות הללו – התשובה הנכונה היא "תלוי", ומן הראוי להתיעץ עם רב פוסק מובהק.