שידוכין עם רקע של אפילפסיה במשפחה
לכבוד הרב ד"ר הלפרין שלום רב בהמשך לשיחתנו מיום שישי האחרון, הנני מעלה את הדברים בכתב. הוצע שידוך לבננו, ולאחר ברור התגלה שאבי הבחורה חולה
דודתי, בת 91, חלתה בדלקת ריאות חריפה, הנובכת מאי ספיקת לב, ומאושפזת כעת במצב קשה בבית חולים. כבר פעמיים במהלך אשפוזה (מזה שלושה שבועות) היא חוברה למכונת הנשמה ושוחררה ממנה, לאחר שיפור בתפקודה הנשימתי. היא מתקשה מאד בנשימה עצמונית (כאשר מנתקים אותה ממכשיר ההנשמה). בפעם השלישית, כאשר גלתה קשיי נשימה והרופאים רצו לחברה מחדש למכשיר ההנשמה היא סימנה בידה שאינה רוצה שיחברוה בשלישית למכונה והרופאים נעתרו לבקשתה. אנו, בני משפחתה, ובמיוחד בתה ובנה, מעונינים לדעת מה ההלכה פוסקת לעשות במקרה כזה? האם להיעתר לבקשת החולה לא לחברה למכונת ההנשמה ובכך אולי לקרב את מותה? או שמא עלינו לדרוש מהרופאים שיחברוה למכונה למרות בקשתה שלא יחברוה, כי היא סובלת מאד בזמן חיבורה למכשיר ההנשמה? יש לציין, שטרם היותה חולה במצבה הנוכחי תמיד דברה על כך שאינה רוצה לסבול ייסורים מיותרים כאשר יגיע יומה למות, ושאינה רוצה שיאריכו את חייה תוך גרימת סבל לה ולסובבים אותה. היא ציינה את גילה המבוגר, ואמרה שחיה די והותר, מילאה את תפקידה בחייה, ושהיא מוכנה להסתלק מן העולם. "צוואה בחיים" בצורה כתובה היא לא השאירה. יש לציין גם שבמהלך שלושת השבועות האחרונים, היא שוחררה לביתה ליום אחד, כאשר הרופאים חשבו שהיא מוכנה לכך, אולם תוך 24 שעות היא אושפזה שנית, עם הרעה במצבה. בספק צחוק ספק רצינות היא אמרה לנו: "כבר הייתי שם למעלה (ז.א. בשמיים) וכבר ראיתי את הדלת לגן עדן נפתחת בפני, ואז פתאום אלוקים סגרו לי את הדלת ולא נתן לי להיכנס ושלח אותי חזרה לעולם החיים. למה???" אודה על תשובת הרבנים המלומדים על שאלתי/שאלתה של דודתי. בברכה,
מותר להמנע מחיבור הנשמה אם מתקיימים התנאים הבאים:
1. מדובר על חולה עם מחלה חשוכת מרפא שתוחלת חייו קצרה (פחות מחצי שנה).
2. מצבו הרפואי של החולה הוא כזה בו החולה סובל קשות מהארכת חייו.
3. החולה איננו מעוניין לחיות יותר בגלל הסבל הקשה בו הוא נתון.
פרטים נוספים ראי במאמרו של פרופסור אברהם שטיינברג, הבסיס ההלכתי להצעת חוק החולה הנוטה למות, אסיא עא' – עב' עמ' 25 – 39. בקישור הבא:
https://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/Assia71-72/Assia71-72.02.asp
בכל אופן בגלל המורכבות והייחודיות של כל מקרה ומקרה יש להתיעץ באופן אישי עם רב פוסק.
לכבוד הרב ד"ר הלפרין שלום רב בהמשך לשיחתנו מיום שישי האחרון, הנני מעלה את הדברים בכתב. הוצע שידוך לבננו, ולאחר ברור התגלה שאבי הבחורה חולה
שאלתי היא בדיני נדה. אשה בהריון עם תאומים זהים. היא אמורה לעבור בימים הקרובים ניתוח קיסרי. היות ויש לה שלית פתח מרכזית וגם שליה נעוצה,
שלום, אני צריכה לקחת כדורים יומיים לתקופה ארוכה, פחות או יותר באותה שעה. באופן עקרוני, הכי נוח, לקחת את הכדור בבוקר. ההתלבטות שלי היא לגבי
What is the halakhic view on the use of animals as instruments of therapy for the mentally ill/aged/lonely/housebound?