צליאק – כללים
שלום רב, לאחרונה אובחנתי כחולה צליאק. אני מניח שאין צורך לפרט בפניכם אודות המחלה אך רק אזכיר שחולי צליאק רגישים לגלוטן ואינם יכולים לאכול מוצרים
האם יש צורך בפדיון הבן במקרה של לידת מכשירים (מלקחייםואקום)? אשמח לשמוע על הסברות העומדות מאחורי העניין.
בכור זכר שנולד לאשה ישראלית מבעל ישראל, חייב להיפדות, בתנאי שהלידה היתה דרך הלדן (וגינה) ולא דרך הדופן (חתך קיסרי), "פטר רחם" בלשון התורה.
בלידת ווקום אין כל בעיה כי התינוק עובר דרך חלל הלדן ודפנותיו ללא חציצה.
לגבי לידת ווקום התעוררה שאלה, שמא החציצה ביו ראשו של הילוד לבין דפנות הלידן מוציאות אותו מכלל "פטר רחם".
סיכם את הדברים בספר נשמת אברהם, כרך ב' חלק יורה דעה סי' שה סק' ה.
"
לידת מלקחיים. ואם נולד באמצעות מלקחיים, כותב השו"ת חלקת יואב 50 שאין לפדות אותו, דהמכשירים חצצו בין הרחם להולד. ובשו"ת חלקת יעקב 51 פוסק שיפדו בלא ברכה. ועל אף שהאבני נזר כתב לפדותו 52, חזר בו אה"כ וכתב לפדותו בלא ברכה 53 אך למעשה היום כשמוציאים את התינוק במלקחיים, אין כל חציצה ע"י המכשיר בין ראש התינוק ובין הרחם או אפילו בינו לבין צואר הרחם, אלא בין ראש התינוק ובין הנרתיק, וממילא חייב בפדיון. וכ"כ השו"ת צפנת פענח 54, המהר"ש ענגיל 55 והלבושי מרדכי 56. וכן פסקו השרידי אש 57, הדובב מישרים 58, הזוכר הברית 59 והשו"ת קנה בושם 60. ועיין גם בשו"ת אג"מ 61.
50) סי' כו.
51) ח"א סי' מא.
52) יו"ד סי' שצא ו-שצג.
53) שם סי' שצד.
54) סי' ז.
55) ח"ו סי' ט.
56) ח"ב יו"ד סי' קל.
57) ח"ב סי' קיד.
58) ח"ב סי' לב.
59) סי' כח ס"ק ה.
60) סי' קיז.
61) יו"ד ח"ג סי' צו ס"ק ז.
"
שלום רב, לאחרונה אובחנתי כחולה צליאק. אני מניח שאין צורך לפרט בפניכם אודות המחלה אך רק אזכיר שחולי צליאק רגישים לגלוטן ואינם יכולים לאכול מוצרים
שלום רב, רציתי לשאול: א. מהם המצבים הרפואיים אשר מונעים מאדם לצום ביום הכיפורים? ב. מהם הדינים החלים על חולים אשר נוטלים תרופות "מצילות חיים"
Hello, Thank you in advance for attending to my questions.My name is Daniel Aronov, I'm a doctor currently working as a hospital resident in Melbourne
כיצד תורמים את הגוף למדע? מה צריך לעשות בפועל? האם יש הגבלת גיל או מצב בריאותי? האם ניתן להגביל את התרומה לזמן קצוב? נגיד חודש?