בדיקות מקדימות בהמלצת רופאים
לכבוד מערכת המכוןשאלתי בענין המלצת הרופאים לערוך בדיקות מקדימות לגילוי מחלות,האם הוא חובה, ממצות ונשמרתם, או בגדר המלצה בלבד.הדברים נוגעים לי לכתיבת עבודה בנידון.בתודהי
האם יש צורך בפדיון הבן במקרה של לידת מכשירים (מלקחייםואקום)? אשמח לשמוע על הסברות העומדות מאחורי העניין.
בכור זכר שנולד לאשה ישראלית מבעל ישראל, חייב להיפדות, בתנאי שהלידה היתה דרך הלדן (וגינה) ולא דרך הדופן (חתך קיסרי), "פטר רחם" בלשון התורה.
בלידת ווקום אין כל בעיה כי התינוק עובר דרך חלל הלדן ודפנותיו ללא חציצה.
לגבי לידת ווקום התעוררה שאלה, שמא החציצה ביו ראשו של הילוד לבין דפנות הלידן מוציאות אותו מכלל "פטר רחם".
סיכם את הדברים בספר נשמת אברהם, כרך ב' חלק יורה דעה סי' שה סק' ה.
"
לידת מלקחיים. ואם נולד באמצעות מלקחיים, כותב השו"ת חלקת יואב 50 שאין לפדות אותו, דהמכשירים חצצו בין הרחם להולד. ובשו"ת חלקת יעקב 51 פוסק שיפדו בלא ברכה. ועל אף שהאבני נזר כתב לפדותו 52, חזר בו אה"כ וכתב לפדותו בלא ברכה 53 אך למעשה היום כשמוציאים את התינוק במלקחיים, אין כל חציצה ע"י המכשיר בין ראש התינוק ובין הרחם או אפילו בינו לבין צואר הרחם, אלא בין ראש התינוק ובין הנרתיק, וממילא חייב בפדיון. וכ"כ השו"ת צפנת פענח 54, המהר"ש ענגיל 55 והלבושי מרדכי 56. וכן פסקו השרידי אש 57, הדובב מישרים 58, הזוכר הברית 59 והשו"ת קנה בושם 60. ועיין גם בשו"ת אג"מ 61.
50) סי' כו.
51) ח"א סי' מא.
52) יו"ד סי' שצא ו-שצג.
53) שם סי' שצד.
54) סי' ז.
55) ח"ו סי' ט.
56) ח"ב יו"ד סי' קל.
57) ח"ב סי' קיד.
58) ח"ב סי' לב.
59) סי' כח ס"ק ה.
60) סי' קיז.
61) יו"ד ח"ג סי' צו ס"ק ז.
"
לכבוד מערכת המכוןשאלתי בענין המלצת הרופאים לערוך בדיקות מקדימות לגילוי מחלות,האם הוא חובה, ממצות ונשמרתם, או בגדר המלצה בלבד.הדברים נוגעים לי לכתיבת עבודה בנידון.בתודהי
שלום רב קודם כל ברצוני להודות לכם על השירות החדש, שאתם שולחים כל שבוע שאלות מאוד מעניינות בהלכה ורפואה. ובקשתי: היות שברצוני לכתוב כעת מאמר
ילדתי לפני חודשיים. אני מניקה הנקה מלאה. לפני זמן מה נתתי לביתי חלב שאוב בבקבוק מס' פעמים, הדבר גרם לבעיות בהנקה והייתי ממש על סף
I am pregnabt and have been diagnosed with anaphospholipid antibody syndrome. We had a son still born because i had a blood clot that traveled