תשמיש לאחר פרישה
שלום. האם מותר לאחר התשמיש (לא ביאה ראשונה) שהבעל פרש באיבר מת , אחרי מנוחה קצרה להמשיך את התשמיש באיבר חי? כלומר,כאשר הבעל יכול לאחר
שלום רב כבוד הרב ד"ר מרדכי הלפרין,שמי מ', אני עושה סמינריון בנושא פונדקאות, כשהשאלה המרכזית אותה אני חוקרת, היא האיסור בדבר פונדקאית בת משפחה.
לאחר קריאה מעמיקה בנושא, לא מצאתי נימוקים רבים לאיסור מבחינה הלכתית, למעט ספק ממזרות, וקראתי אף באחד ממאמריך (ברפואה ומשפט) כי אתה אף סבור כי מבחינת טובת הילד, ניתן לראות עדיפות לפונדקאית בת משפחה. ברצוני לשאול מס' שאלות-
1.האם ידוע לך על נימוקים נוספים לאיסור זה?
2.האם לדעתך מדובר באיסור "הרג ובל יעבור" מבחינת ההלכה?
3.האם היום לאור חוק הביציות החדש, הרי שלכאורה יתכן מצב כי האם הנושאת תישא ילד שהוא מזרע האב המיועד ומתרומת ביצית, משכך לבת משפחה של האם המיועדת אין קשר גנטי כל שהוא לילד שיוולד, האם לא ייתכן והבשילה העת לתיקון איסור זה?
תודה מראש
בברכת חג פסח כשר ושמח
א. הסיבה העיקרית לאיסור פונדקאות קרובים לא היתה הלכתית, אלא חברתית. פרופ' יוסף שנקר דיווח על בעיות חברתיות קשות שנוצרו במצבים דומים לפונדקאות. הנסיון החברתי הזה הביא אותנו כמו גם את אחרים, להתנגד באופן מוחלט לפונדקאות בה ישאר קשר משפחתי בין האם הנושאת לבין האם המיועדת המגדלת.
ב. ברמה ההלכתית יש מחלוקת בין הפוסקים, וכדאי לקרוא שוב את דבריו של הג"ר זלמן נחמיה גולדברג, בתשובותיו לשאלות חברי ועדת האישורים להסכמים לנשיאת עוברים. השאלות והתשובות פורסמו באסיא – על תרומת ביצית, פונדקאות, הקפאת זרעו של רווק ונטילת זרע מן המת. אסיא סה – סו עמ' 49 – 45.
שלום. האם מותר לאחר התשמיש (לא ביאה ראשונה) שהבעל פרש באיבר מת , אחרי מנוחה קצרה להמשיך את התשמיש באיבר חי? כלומר,כאשר הבעל יכול לאחר
בס"ד שלום רב, ברצוני לדעת את השקפת ההלכה היהודית לגבי תרומת איברים לאחר המוות? תודה רבה בשורות טובות
שלום, תודה לכם על תשובתכם.להלן הסבר מפורט יותר: לי ולאישתי 4 ילדים כאשר 2 ילדים אחרונים אשתי נכנסה להריון לאחר שהורידה/הוציאה את התקן-"טבעת" ולא אמרה
שוכט"סלרב ד"ר מרדכי שליט"אזוג מאורסים שעומדים להתחתן בעוד פחות מחודש והיום גילו כי יש לאשה CMV ה IGM פעיל והמליצו לאשה לא להיכנס להריון למשך