על המתת חסד ודברי הרמב"ם על הורג את הטריפה
אני מתקשה בהבנת דברי הרמב"ם הבאים, בהלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ב:ז. אחד ההורג את הבריא, או את החולה הנוטה למות. ואפילו הרג את הגוסס,
שלום וברכה.
ראיתי בכל המקורות (גמ' פסחים, משנ"ב ורמב"ם) כולם מציינים שמעוברות מתענות ומשלימות.
מהי ההשלמה המדוברת?
האם הכוונה שיש להמשיך את הצום לאחר שהמעוברת שותה/אוכלת או שמא להשלים ולצום ביום אחר?
אם יש להשלים ביום אחר, מתי? אם היא מעוברת אזי אח"כ בעז"ה תהיה יולדת ומיניקה וכיצד אם כך ניתן להשלים את הצום?
בבנין ירושלים ננוחם.
'מתענות' פירושו מתחילות להתענות,
ו'משלימות' פירושו שממשיכות בתענית עד הערב.
ראה תענית פרק ב' משנה ו', שיש מצבים בהם מתענים – היינו מתחילין להתענות אך לא משלימין – היינו ששוברים את הצום מבעוד יום.
אני מתקשה בהבנת דברי הרמב"ם הבאים, בהלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ב:ז. אחד ההורג את הבריא, או את החולה הנוטה למות. ואפילו הרג את הגוסס,
הייתי מעדיף שהשאלה לא תפורסם. אני רווק דתי כבן 20 שמטופל אצל פסיכולוג דתי.בטיפול אצלו אמרתי לו שמעולם לא הוצאתי זרע לבטלה(כמובן לא תוך כדי
אישה בטיפול אונקולוגי עם התקן "היקמן" הבולט מאיזור החזה ומכוסה בחבישה -מהי לטבילה? לענין חציצה ולגבי חשש זיהום? [אחות אמרה לה עתה לא לטבול מחשש
שלום אישתי קיבלה המלצה לשימוש בהתקן בשם gynefix. האם אתם ממליצים? אם כן האם יש רופא באזור ירושלים?