פעולות הצלת חיים בעלות סיכויים קטנים

בס"ד
לרב הלפרין
שלום
בסיום מאמרו של הרמ"מ פרבשטיין באסיא תשנ"ד כתוב:
הלכה כדעת המ"מ שחולה שיש בו סכנה מותר לחלל שבת לכל הצרכים העשויים לסייע לחיזוקו ולרפואתו, אף אם הסיוע לחיזוקו ולרפואתו הוא מועט, והאפשרות שהסיוע יועיל היא רחוקה, מכיון שבמצבו של החולה כל פעולה לרפואתו נתפסת אצל בני אדם כפעולת הצלה, מותר לחלל שבת לצרכים אלו ברצוני לשאול ,האם זו הפסיקה המקובלת בענין. כלומר,
א. האם גם הפוסקים כדעת המ"מ לא מרחיבים את ההיתר לדברים שאינם נתפסים כפעולת הצלה
ב. האם הפוסקים כמ"ב [שלא פסק כמ"מ] יודו למסקנה זו [דוגמא לנפ"מ בענין זה,שאלה שהבנתי שהרב נשאל לאחרונה-חולת סרטן שרגילה לשתות מיץ תפוזים שנסחט סמוך לשתיה ושתיתו גורמת לה  לשיפור משמעותי בהרגשה ]
בברכה
א