צום ט' באב בהריון תקין (שבוע 34)

השו"ע פוסק – "עוברות ומניקות מתענות בתשעה באב"[1], וכן הורה הגרש"ז אויערבאך "מעוברת שמרגישה בטוב צריכה לצום בתשעה באב"[2]. אולם אם מרגשת חולשה אין להחמיר[3].

למעשה: אם מרגישה טוב תתחיל לצום, אולם במידה ומרגישה חולשה או כאב ראש או תחילת צירים – תשתה ותאכל מיד ללא חשש. אם הרופא המטפל קבע כי על האישה להמנע מלצום – עליה לשמוע בקולו ולהמנע מלצום בתשעה באב. 

---

[1]   שו"ע או"ח סימן תקנ"ד סעיף ה'.

[2]   הובאו דבריו בספר 'נשמת אברהם' הוצאה תשס"ז סימן תקנ"ד אות א'. 

[3]   כך הסיק בספר 'נשמת אברהם' שם, וכן הורה בשו"ת 'יחוה דעת' ח"א סימן מ"ב – "כל זה בסתם מעוברות ומניקות, אבל אם יש שם חולי אע"פ שאין בו סכנה אינן מתענות, וכמבואר בדברי הרמב"ן ספר 'תורת האדם' (ענין אבלות ישנה, דף פ"ה ע"ד), שחולה שאין בו סכנה אין צריך אומד אלא מאכילים אותו מיד, שבמקום חולי לא גזרו חכמים".