צום ט' באב בסוף ההריון, ואכילת דגים בתשעת הימים

בחודש התשיעי את רשאית לצום בתשעה באב עד לרגע שבו תרגישי אפילו אחד מהדברים הבאים:

1. צירים כואבים;

2. ירידת מים;

3. דימום (אפילו דימום קל);

4. הרגשה רעה.

במקרה כזה עליך להתחיל לשתות נוזלים ללא הגבלה של שיעורים.

אך כדאי לדעת את פסיקת הגאון ר' צדקה חוצין המובאת בשו"ת יחווה דעת חלק א סימן מב [הובא לראשונה בקובץ בית הלל שנה ה' גליון א(יז) שבט תשס"ד עמ' כא]:

"והגאון רבי צדקה חוצין המחבר ספר צדקה ומשפט (ושימש אב בית הדין בבגדאד משנת תק"ג עד תקל"ג), תיקן בזמנו שמעוברות ומניקות לא יתענו בתשעה באב, וכדין שאר תעניות, מפני שראה שמרוב החום השורר שם, כמעט היו באות לידי סכנה. (וכמ"ש נכדו הרה"ג צדקה חוצין ז"ל בהקדמתו לשו"ת צדקה ומשפט). ולכן גם במקומות אלה אם המעוברת או המניקה יש להן חולי, אפילו אין בו סכנה, אין להן להתענות אף בתשעה באב. ונכון לעשות שאלת חכם בכל מקרה, כמאמר חז"ל (באבות פרק א'), עשה לך רב והסתלק מן הספק."

כך שלמעשה יש לדון בכל מקרה לגופו.

חולים הזקוקים לאכול מאכלי בשר בתשעת הימים לצורך רפואתם מותרים באכילת מאכלים בשריים – ויש להעדיף בשר עוף. אם אי אפשר, יש להקל גם בבשר בהמה [שערי תשובה סי' תקנ"א ס"ק כ"ט]