נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

צום יום הכיפורים לחוסה במעון, המטופל פסיכיאטרית-תרופתית

[DISPLAY_ULTIMATE_SOCIAL_ICONS]

7 באוקטובר 2016

הרב המשיב: הרב ד"ר מרדכי הלפרין

שאלה:

שלום,
שמי איתי פיירוורקר ואני אח ואפוטרופוס של אחי הצעיר נחמיה.
נחמיה, בן 31, אחד מרביעיה (נולדו יחד), נפגע פגיעת ראש בפגיה כמה ימים לאחר הלידה ומאז סובל משיתוק חלקי ביד ורגל (המיפלגיה), אפילפסיה ופיגור שכלי קל כתוצאה משיתוק מוחין (C.P.) ומטופל בתרופות רבות.
נחמיה מודע מאוד לזהותו הדתית, ירא שמים, ומשתדל לשמור על ההלכה בכל דבר שהוא יכול ומבין.
בשל אילוצים מעשיים (בעיקר מגבלות ההיצע של משרד הרווחה לאוכלוסיה עם המגבלות של נחמיה) שונים, המעון שנחמיה מתגורר בו הוא מעון חילוני. נחמיה עושה כל מאמץ לשמור על ההלכה בתנאים אלה כמיטב הבנתו ויכלתו.
נחמיה מתגורר במעון בדרך קבע ויוצא לחופשות אצל אמא בשבתות אחת לשבועים ובכל החגים.
בשנים עברו – נחמיה היה צם בתעניות ציבור ופרט ביום כיפור, פרט למים פחות מ-40 סמ"ק שהיה שותה עם הכדורים שלו (אני מודע לעובדה שבתעניות דרבנן, ע"פ רב הדעות, אין משמעות לאכילה פחות מכשיעור, אבל הוא הרגיש כך שהוא שותף בתענית ו"אימץ" את ההנחיה מיום כיפור ליתר הצומות).
לפני כשנה, במעון שנחמיה מתגורר בו שמו לב שנחמיה צם וחייבו אותו לאכול מעט.
כששאלנו אותם על זה הם אמרו שאלה הוראות מהפסיכיאטר בשל התרופות שנחמיה לוקח שעשויות להזיק לקיבה במקרה של לקיחתi  על בטן ריקה.
מאחר שלמיטב ידיעתי – אין עניין באכילה פחות מכשיעור בצומות דרבנן, לא ניהלנו איתם ויכוח ואמרנו לנחמיה שיאכל חצי פרוסת לחם כשהוא אצלם (ושיעזבו אותנו בשקט) וביוה"כ האחרון, כשהוא היה אצל אמא הוא צם (עם שתיה פחות מכשיעור עם הכדורים שלו).
ביוה"כ הקרוב נחמיה צפוי להיות בחופשה אצל אמא.
בשנים קודמות הוא היה אצלה וצם (למעט שתיה פחות מכשיעור עם הכדורים שלו).
אמא אמרה שהיא מוטרדת מהוראת הפסיכיאטר וחוששת שנחמיה יצום. היא מעוניינת לבקש מפגש עם הפסיכיאטר ולשאול אותו.
נחמיה מעוניין לצום כפי שעשה בעבר.
להערכתי – ההתנגדות של המעון לכך שנחמיה יצום נבעה מכך שהם חילוניים, לא נוהגים לצום (אולי פרט ליום כיפור) והרעיון של צום מפחיד אותם ושהוראת הפסיכיאטר (אפילו אם  באמת היתה אחת כזו והיא לא רק תירוץ) לא היתה עניינית אלא במסגרת של "רפואה מתגוננת" וחשש מלקיחת אחריות על משהו שהוא לא יכול להיות בטוח ב-100% שלא עשוי להיגרם ממנו נזק כלשהו, גם אם בהסתברות זעירה.
אני חושב שמאחר שנחמיה צם כבר מספר שנים והתרופות שהוא נוטל לא השתנו אופן משמעותי (ושגם בתעניות האחרות הוא אכל חצי פרוסת לחם בלבד)  – הוא יוכל לצום עם שתיית מים פחות מכשיעור עם הכדורים שלו.
אבל כדי להרגיע את אמא מהחשש שלה, וגם כדי לא להסתמך רק על אומד דעתי הלא מקצועית – הייתי מעוניין להיוועץ עם רופא יר"ש ולשאול אותו.
דא עקא, שאין לי רופא כזה  להתייעץ איתו ולכן אני פונה אליכם.
לשם תיאור מצבו הרפואי של אחי בצורה המיטבית – אציין כי הוא השתחרר בשבוע שעבר משיקום ממושך בבית לוינשטיין בעקבות ניתוח שני לתיקון שבר בצואר הירך שנגרם כתוצאה מנפילה במדרגות שלו בחנוכה האחרון (הניתוח הראשון נעשה מס' ימים אחרי הנפילה, אך לאחר כמה חודשים – אחי איבד שוב את יכולת ההליכה ונאלצנו לעשות עוד ניתוח) ואני מצרף את מכתב השחרור המפרט באופן מלא את מצבו הרפואי, הסיעודי, הפזיותרפי ואת רשימת התרופות שהוא נוטל (ע"פ ההמלצה בעמ' 6-7 של המכתב).
עוד אציין כי נחמיה מעוניין לצום ביום כיפור במידת האפשר, אך יקבל כל הנחיה רפואית שיתנו לו.

אודה מאוד למענה מהיר, עוד לפני יוה"כ הבעל"ט.
שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה,
איתי

תשובה:

א.  מבחינה רפואית אין שום מניעה שאחיך, בהיותו בבית אמו, יקפיד על שתיה ואכילה של פחות מכשיעור. אך לאור הנתונים הרפואיים עליו לשתות במהלך הצום כמות כוללת של לפחות 2.5 ליטרים.
ב.  המטפלים במוסד בו הוא נמצא, אין להם יכולת שליטה על החוסים כדי לוודא שהוא אוכל ושותה בכמויות המספיקות למניעת נזק, ולכן הם קובעים כללים נוקשים שאותם תיארת.
אך בבית אמא – אתה יכול להרגיע אותה ולבקש ממנה שתוודא שהוא נוטל את התרופות ואת מנות האכילה והשתיה לשיעורין, תוך כדי הגעה לסך הכמויות הנדרשות עבורו.

[print_link]

שאלות נוספות