כתובות קעקע לסימון בטיפולי הקרנה
What is the halacha regarding the tatoos needed for radiotherapy treatment?
כבוד הרב, שלום
שמי מ', בת 26. חליתי בגיל 18 מאנורקסיה רסטריקטר. אחרי תחילת הטיפולים בגיל 21 התחלתי מסלול הדרגתי של החלמה בבית חולים ובטיפול פרטי. הדרך הייתה איטית אבל לרוב בעלייה: כל צעד שנעשה נאחז בכח וברוך השם אני נמצאת כבר יותר משנתיים במשקל תקין. האכילה שלי מאוזנת ורוב הסימפטומים נעלמו.(אני מודה לכל מי שעזר לי).
השאלה שלי אל הרב דנה בצום של יום כיפור: אף על פי שעם תחילת הטיפולים הפסקתי לצום בתעניות הקטנות ואפילו בתשעה באב, לא ויתרתי פעם אחת על יום כיפור. בתור יהודייה מאמינה היה לי קשה מדיי לוותר על מצווה כל כך חשובה בשבילי ועל עוצמת היום הקדוש. למרות עצות הרופאים כל שנה צמתי, בשנים הקשים בעזרת שלוקים של אנשור פלוס. אני לא רוצה לדון על טיב ההחלטה שלי: הסיפור מובא רק להמחיש כמה אני מעריכה את יום הכיפורים. אני עכשיו בריאה והשאלה שלי אחרת.
ככל שאני מתקדמת בהחלמה הסיבולת שלי לרעב יורדת. תחושת הרעב בשבילי מהווה סבל עצום: כשאני מרגישה רעבה אני נכנסת למצב של ייאוש עמוק, של פחד, לחץ, ולפעמים אפילו מצב של חרדה ופחד למות. כל הרגשת של חולשה וכאב ראש מתעצמות בצודה מופרזת: לרוב זה פסיכולוגי אבל קשה לי לשאת אותם. כשאני חלשה אני נורא פוחדת. הגוף שלי עכשיו צריך לאכול משהו כל 3 שעות אחרת מרגיש עייף ובחוסר תפקוד. בנוסף אני לא מסוגלת לשתות הרבה בפעם אחת לכן כל רבע שעה אני צריכה לשתות קצת. בלילה אני קמה פעמיים או שלוש לשתות, לפעמים בעמצא שינה.
כל שנה אני יותר בריאה ובמקביל האתגר של יום כיפור נהיה יותר גדול: אני זוכרת שלפני שנתיים לא היה כל כך קשה. שנה שעברה היה די קשה ולא סיימתי אותו. השנה אני חושבת על זה בפחד כבר מלפני ראש השנה.
הצום כבר לא מחזיר לי לסימפטומים או למחלה: הוא פשוט סבל גדול, והרבה יותר מאשר לבן אדם ממוצע. הקושי עולה גם כשהצום נגמר, עם הפחד לאכול יותר מדי ביחד, עם מנגנון רעב-שובע מבולבל. כבר בלילה קשה לי מאד בלי לשתות.
מה עליי לעשות?
יש אפשרות שאני אכנס לדין חולה ואוכל לאכול ואשתה פחות משיעור כל כמה זמן לאורך כל הצום כך שלא אגיע למצב של רעב יותר מדיי גדול? או שפשוט אסבול? אני לא רוצה לוותר על הצום ובאותו זמן מרגישה שזה גדול עליי.
אני מוסיפה שחשוב לי מאד להיות נוכחת בתפילות בבית הכנסת.
אם יש לך שאלות על הטיפול עדית זוהר רשאית למסור לך את כל המידע.
תודה רבה על העזרה שאתה נותן למטופלות ואיחולים של חתימה טובה.
מ'
שלום רב.
יש לדעת כי מחלת האנורקסיה עלולה להיות קטלנית – אם לא מטפלים בה בדיוק לפי הוראות הרופא. אף שינוי קל מהוראות הרופא, עלול לגרום חזרת המחלה או התעצמותה, וממילא כניסה לסכנת חיים ממשית.
לכן – יש להתנהג בדיוק לפי הוראות הרופא המטפל!
אם לדבריו צריך לאכול כרגיל – יש לאכול כרגיל.
אם לדבריו אפשרי אכילת ושתייה לשיעורים (40 סמ"ק נוזל כל 9 דק', 30 סמ"ק אוכל כל 9 דק') – יש לאכול כך.
אם לדבריו אין בעיה לצום כרגיל – יש לצום כרגיל. אם לא ניתן ליצור עימו קשר, אזי יש לאכול ולשתות כרגיל.
למרות הקושי המובן, בשל הצורך לאכול ביום הכיפורים, אין הדבר עומד בפני חשש סכנת חיים!
עלייך לדעת – זהו רצון ה', שלא תסכני את עצמך על ידי הצום! לכן – במידה ועל פי הרופא עלייך לאכול – תאכלי מתוך שמחה, בידיעה ברורה שזהו רצון ה', זה מה שה' רוצה ממך ביום הכיפורים!
בברכת גמר חתימה טובה,
הרב יהודה גולדפישר
What is the halacha regarding the tatoos needed for radiotherapy treatment?
אנו נשואים כמעט שנתיים, וב"ה יש לנו בת. מאז החתונה, בשעת התשמיש אנו משתמשים בג'ל (בדרך כלל אלו-וורה) כדי שלאשתי לא יכאב. לפני החתונה נאמר
שלום! אני עושה עבודה, ועליי לדעת מהי גישת ההלכה בנוגע לאישפוז כפייתי. אשמח לקבל תשובה ומאמרים בנושא! תודה!
חבר קרוב שלנו ואשתו אינם מצליחים להביא ילדים לעולם מזה מספר שנים, לאחר בדיקות ונסיונות טיפול ממושכים, גילו כי הבעיה היא בזרעו של חברי שיש