שלום רב,
לצערי הרב, התעוררתי בבוקרו של יום הכיפורים עם כאב ראש קל, שהלך והתעצם עקב חוסר שתיה ואכילה, עד כדי בחילה.
ניסיתי לקחת כדור בלי מים, אך לא הצלחתי לבולעו. בעקבות אי הנוחות, היה לי מאד קשה להתרכז בתפילות ולקחתי הרבה יותר הפסקות משאני רגילה. הרגשתי שהקב"ה נתן לי אתגר מאד קשה והוא לנסות ולהתכוון בתפילות עם כאב הראש החד.
שאלתי היא האם היה עדיף לי לקחת כדורים עם מים ולשתות פחות משיעור כמה פעמים, כי האמת שלא עשיתי זאת כי לא נשקפה סכנה לחיי, רק חוסר יכולת להתכוון בתפילות כמו שאני רגילה. הרגשתי פספוס שהרי יוהכ"פ מגיע רק פעם בשנה ואני תמיד יוצאת ממנו בהרגשה נקיה וזכה, והשנה חיכיתי שייצא הצום כדי שאוכל לטפל בכאב הראש!
האם עשיתי נכון או שהייתי צריכה לנסות לטפל בעצמי במשך היום?
בתודה מראש
אם הברירה היא לקיים את מצות הצום במלואה ולהפסיד ברמת התפילות, או לקיים את מצוות התפילה במלואה ולהפסיד חלק מקיום מצוות הצום – העיקרון חד משמעי: יש עדיפות לקיים את מצוות הצום גם אם הצום ימנע לגמרי את האפשרות להתפלל.
לכן נהגת כראוי וכהלכה ללא שום ספק.
רק במצבים בהם מסתמנת סכנה או אפילו ספק סכנה, אז יש להקל בדיני הצום ולהשתמש, כדבר ראשון, בדיני השיעורין.
ביום ראשון כ"ז תמוז התאשפזתי בבית חולים עקב כאבים בבטן התחתונה שנגרמו כתוצאה מאבנים אחת בשופכן והשניה בכליה הימנית אני נוטל תרופות בשם ROWATINEC50 *
לפני 5 ימים עברתי ניתוח להוצאת הריון בחצוצרה השמאלית. הרופא שלי ממליץ על פגרה ארוכה עד לנסיון הבא (אני מטופלת בתרופות לפוריות עקב מבנה ציסטיאלי
שלום רב, לצערי לא הבהרתי את שאלתי והיא לא הובנה כפי כוונתי. הרופא מאשר הפסקת הליתיום למשך 3 ימים לפני הצום אבל יש סיכון מסויים
