צום תשעה באב בהריון (שבוע 9)

אם את מרגישה תשושה וחולה – אינך חייבת לצום.

אך אם את בריאה ואין בחילות הקאות או התכוצויות מן הראוי שתנסי להתחיל לצום.

אך ברגע שתרגישי רע (להרגיש רע פירושו שאם שואלים אותך איך את מרגישה את עונה 'רע', או 'לא טוב') עלייך לשבור את הצום ולשתות נוזלים מזינים בלא הגבלה.

באופן כללי:

א. אם ההריון הנוכחי נחשב כהריון בסיכון, למשל עקב דימומים שאירעו במהלכו, אז אסור לחלוטין לצום בט' באב. אם מדובר בהריון רגיל ללא סיכונים מיוחדים, אזי עד תחילת שבוע 37 הכלל הוא שאת רשאית להתחיל את הצום עד לרגע בו תרגישי אחד מהדברים הבאים:

1. צירים כואבים;

2. ירידת מים;

3. דימום (אפילו דימום קל);

4. הרגשה רעה.

במקרה כזה עליך להתחיל לשתות נוזלים ללא הגבלה של שיעורים.

ב. כמו כן כדאי לדעת את פסיקת הגאון ר' צדקה חוצין המובאת בשו"ת יחווה דעת חלק א סימן מב [הובא לראשונה בקובץ בית הלל שנה ה' גליון א(יז) שבט תשס"ד עמ' כא]:

"והגאון רבי צדקה חוצין המחבר ספר צדקה ומשפט (ושימש אב בית הדין בבגדאד משנת תק"ג עד תקל"ג), תיקן בזמנו שמעוברות ומניקות לא יתענו בתשעה באב, וכדין שאר תעניות, מפני שראה שמרוב החום השורר שם, כמעט היו באות לידי סכנה. (וכמ"ש נכדו הרה"ג צדקה חוצין ז"ל בהקדמתו לשו"ת צדקה ומשפט). ולכן גם במקומות אלה אם המעוברת או המניקה יש להן חולי, אפילו אין בו סכנה, אין להן להתענות אף בתשעה באב. ונכון לעשות שאלת חכם בכל מקרה, כמאמר חז"ל (באבות פרק א'), עשה לך רב והסתלק מן הספק."

ג. מתחילת החודש התשיעי (שבוע 37), הצום עלול לזרז את הלידה, ומשום כך יש חשיבות רבה למהירות ההגעה לבית החולים, כדי למנוע מצב של לידה מהירה במצב של התייבשות.

ראי במאמרי על דרכו של רש"ז אויערבאך בהלכות רפואה ופקוח נפש, ספר אסיא ט עמ' 195-239, בשער החמישי שם. במצב כזה יש צורך להתייעץ גם עם רופא וגם עם מורה הוראה.