קבורת דם

ראו מה שהובא באנציקלופדיה ההלכתית רפואית ערך "דם"

"בדין קבורת דם המת, יש כמה חילוקים – דם שיצא מחיים, אפילו קרוב מאד ליציאת הנשמה, ובשעת יציאת הנשמה פסק הדימום, אינו חייב בקבורה אפילו מדרבנן [131]; דם שיצא בשעת יציאת נשמה, ויש חשש שנבלע בו רביעית מדם הנפש, חייב בקבורה [132], וכן קוברים עמו את העפר הסמוך לו שנבלע בו הדם, וכן קוברים עמו בגדיו ומנעליו, אם יש לחוש שמא נבלע בהם דם הנפש, כגון בישראל שנמצא הרוג, וכל זה דווקא בגדים שהוא לבוש בהם, אבל אם ניתז מן הדם על שאר בגדים שאינו לבוש בהם, אין צריכים קבורה [133]; ודם שיצא לאחר מיתה, גם אם ודאי שלא יצא בשעת יציאת הנפש, חייב בקבורה מדרבנן [134]. דם המטפטף מן ההרוג, או מן היולדת, או ממי שמת בזמן ניתוח, בדרך נשיאתו – אין צריך לאסוף הדם לקוברו [135]. חולה שמת לאחר הניתוח בו ביום, וטרם הפשיטו מעליו את הסדינים המגואלים בדם, אם ברור שמת מחמת שטף דם, יש מי שכתב שאין לחוש לאותם הדמים שעל הבגדים, ומותר לפושטם מעליו ולטהרו ולהלבישו תכריכים [136], ויש מי שחלק עליו [137]. דם אינו מחמיץ [138]."

מקורות:

[131] ראה בשו"ת שבט הלוי, ח"ה, סי' קעט; [132] ראה שו"ע, יו"ד שסד ד, ובש"ך שם, סקי"א; [133] חכמת אדם קנז י; [134] שו"ת מהרש"ם ח"ד סי' קיב; [135] גשר החיים, ח"א פי"א, סע' ה-ז. וראה שם בדיני דם היולדת שמתה, וראה עוד בדינים אלו בשו"ת ציץ אליעזר, חי"א סי' ע; [136] שו"ת ציץ אליעזר, שם; [137] הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם, חיו"ד, סי' שסד אות א. וראה עוד בשו"ת שבט הלוי, ח"ה, סי' קעט; [138] מאירי, פסחים לט ב; ב"י, או"ח סי' תסו; רמ"א, או"ח תסו ה. ועי' ח"י סי' תסו סקי"ד; [139] פרטי דיני כיסוי דם ראה בחולין, פ"ו; רמב"ם, שחיטה פי"ד; טושו"ע, יו"ד סי' כח.