מה עם הקונדום כאמצעי הגנה כנגד מחלות מין (למשל איידס, צהבת B וכו') האם אין לזה התייחסות מבחינה הלכתית?
הרי ידוע היום שאין שום דרך טובה יותר מקונדום להגנה מפני מחלות מין.
האם סביר שבמצב שאחד מבני הזוג חולה הם יקבלו אישור מיוחד להשתמש בקונדום?
א. הנושא של שימוש בקונדום למניעת הידבקות באיידס בין בני זוג נשואים, נדונה בכנוס הבינלאומי הראשון לרפואה אתיקה והלכה, ומופיעה עם תשובתו של הרב י"י נויבירט בפירוט רב בספר הכינוס עמ' 170-172. לצערי הספר טרם הועלה על הרשת אך ניתן להשיגו במכון שלזינגר. באם תרצי לראות את המאמר פני אלי ואני אנסה לשלוח לך אותו (פקס/דואר רגיל)
ב. הדרך הטובה ביותר להגנה מפני מחלות מין כולל איידס איננה השימוש בקונדום אלא הנאמנות לבן הזוג, ההינזרות וההמנעות מקיום יחסים. אחוזי הכשלון של הקונדום במניעת הריון הוא בין 10% ל-35% כמדובר בזוג צעיר, וכן גם אחוז הכשלון במניעת הידבקות.
ג. שאלה זו נידונה בפירוט בתשובה של הרב נויבירט שציינתי למעלה, ולמעשה זו דוגמא מצויינת לשאלה הלכתית הדורשת פסיקה הלכתית אישית מפוסק מובהק.
Do any poskim discuss the issue of purchasing a spot on the line [oran transplant list], if possible, via a bribe or something of that nature?
מעוניינת לקבל הגדרות ברורות של אתיקה תועלתנית ושל אתיקה דיאונטולוגית ומה ההבדלים ביניהם. תודה.
שלום לרב. חברה מאוד קרובה שלי סובלת שנים רבות מדיכאון. היא ניסתה שיטות טיפול שונות ולבסוף החליטה לפנות לפסיכיאטר שנתן לה כדורים וברוך השם כבר
