קיום יחסים לאחר לידה

שלום רב,

אני נשואה ב"ה כמעט שנה וחצי. אני ובעלי אנשים דתיים (בעלי בחור ישיבה).ילדתי לפני חמישה חודשים. מאז הלידה לא חייתי חיי אישות מלאים עם בעלי. אני מפחדת מביאה, ומרגישה כאב באזור. האמת היא שתמיד כאב לי באותו אזור והיה לי קשה להחדיר טמפון או עדי בדיקה. המצב הנוכחי קשה מאוד לי ולבעלי. הבנתי שיש תופעה שנקרית ואגיניזמוס. לפי התאורים שקרתי על התופעה זה נראה לי סביר שאני סובלת מזה, אם כן איך יכולה בחורה דתיה (שקצת קשה לשתף אחרים עם הבעיה) לטפל בבעיה? האם ניתן לפתור זאת לבד או שחייבים טיפול אצל רופא?

בנוסף רציתי לשאול איך עלי לנהוג בבדיקות הטהרה השונות (הפסק, שבעה נקיים, וכו')?

בנוגע לבעלי, המצב הנוכחי קשה לו מאוד. הוא מרגיש דחוי, וקשה לו מבחינה גופנית לא לחיות חיי אישות זמן כל כך רב. אני לא כל כך יודעת מה לעשות. לעיתים אנחנו חיים חיי אישות בצורה חלקית (ללא הביאה) ולבעלי יוצא זרע (אולי משום שהמגע הגופני איננו שכיח). האם יש איזה שהו הדרכה הלכתית למצב כזה? האם מותר לנו לחיות חיי אישות חלקיים בידיעה שהולך לצאת זרע בלי הביאה?

אני חייבת להוסיף שגם אני וגם בעלי מרקע דתי תורני. אני מרגישה שאיננו יודעים כמעט דבר וחצי דבר על שלל הבעיות הקיימות בעולם המיני. אנחנו ב"ה אנשים פתוחים ומוכנים לשתף, ולכן ברגע שנוצרה הבעיה התחלנו לבדוק, אך אני חוששת שישנם עוד מאות (ואולי יותר) זוגות שחיים בתוך הבעיה בלי לדעת איך ועם מי להתייעץ ובלי לדעת בכלל שהבעיה שהם סובלים ממנה היא בעיה שהרבה אנשים סובלים ממנה וניתן לפתור אותה (אני בטוחה שאתה יודע יותר טוב ממני את כמות הבעיות אצל זוגות צעירים דתיים). אני מניחה שמצב כזה יכול להביא להרס חיי הנישואין אצל זוגות רבים בלא סיבה. האם אתה חושב שיש משהו שניתן לעשות בנידון. אני מבינה שמצד אחד ישנו רצון ציבורי לשמור על נושאים כאלו בטאבו משום צניעות, אך האם הנזק שנוצר מהמצב הוא לא עצום? האם ישנם דרכים לשיפור המצב?

תודה רבה מראש על העזרה.

אשמח מאוד אם שאלתי לא תתפרסם