נגישות
| סל קניות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

קניית ביציות בהלכה (עבודה)

[DISPLAY_ULTIMATE_SOCIAL_ICONS]

23 באוקטובר 2018

הרב המשיב: הרב ד"ר מרדכי הלפרין

שאלה:

שלום,

אני סטודנטית שנה א´ לעבודה סוציאלית ממכללת אשקלון, במסגרת הלימודים התבקשנו לפנות לרב בשאלה הלכתית שנוגעת לחברה ורווחה. הומלץ לנו לפנות לאתר הזה. שאלתי היא:

האם מותר לאישה בגיל 42 שאין לה ביציות "לקנות" ביצית מחו"ל (מאישה גויה ) או לקנות בארץ?

מי תחשב לאם -היולדת או האם הביולוגית? (ז"א יש סיכוי שהילד שיוולד יחשב לגוי?)

האם זה מותר מבחינת ההלכה?

בקשתי אליך ,שתשובתך תהיה בין 100-300 מילים. אשמח אם תוכל לצרף את מקורות התשובה כדי שאוכל להשתמש בזה לעבודתי.

תשובה:

שאלת ה"קניה" איננה שאלה הלכתית אלא חברתיתמשפטית.

לכן ככלל הדיון ההלכתי מתמקד ב3 שאלות:

א. האם תרומת ביצית מותרת?

ב. מי האם המשפטית ע"פ המשפט העברי (הלכה)?

ג. האם יש הבדל בין תורמת ביצית יהודיה לבין גויה, לגבי שתי השאלות הראשונות?

תשובות:

בתרומת ביצית ובפונדקאות אנו מחלקים את שתי הפונקציות האימהיות (הגנטית והפיזיולוגית) בין שתי נשים.

האחת היא רק אם גנטית והשניה רק אם פיזיולוגית הנושאת את ההריון ויולדת את הולד.

בשאלת ההיתר או האיסור של התהליך יש מחלוקת בין הפוסקים. הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל ויבל"א הגרא"ש אלישיב, אוסרים את התהליך לא ברמה האינהרנטית אלא כתוצאה מחששות של גלישה במדרון חלקלק.

לעומתם, הדיין הרב זלמן נחמיה גולדברג מתיר, בתנאי מקרה נאותים, את התהליך. ראו במאמרו תקלות העלולות לצמוח מהשתלת עוברים [אסופת מאמרים לקראת הכינוס השני לרפואה, אתיקה והלכה, עמ' 331-339 (1996); במקור פורסם ב- תחומין י', 273-281, תשמ"ט.] במאמר זה אחת המסקנות החשובות היא שניתן למנוע את התקלות והסכנות למעמדו של הילד, וכאשר התהליך מתבצע בפיקוח ורישום נאות, הוא עשוי להיות מותר אפילו לכתחילה.

ראי גם דיון בשאלות מסתעפות נוספות בתשובה לשאלה #2704

לשאלה השניה:

לענין מעמדו של הנולד בתרומת ביצית: רוב הפוסקים נוטים לראות באם היולדת את האם המשפטית לפי המשפט העברי (ההלכה). מיעוט מעדיפים את האם הגנטית, והרב שלמה זלמן אויערבאך, טען שלא השתכנע מדברי שני הצדדים, ולכן לדעתו יש להחמיר לשני הכיוונים. למקורות נוספים, ראי בפרסומי המכון השונים בנושא.

לדף זה ניתן להגיע דרך חיפוש מאמרים במנוע החיפוש של אתר מכון שלזינגר וסימון הערך "פונדקאות" מתפריט הנושאים הנגלל. כמו כן ניתן לעיין באנצקלופדיה ההלכתית רפואית (מהדורה חדשה תשס:ו) כרך ב' ערך הפריה חוץ גופית מתורמת ביצית או באמצעות פונדקאות (עמ' 855-870), ובנשמת אברהם (מהדורה חדשה תשס"ז) כרך ג' חלק אבן העזר סימן א' ס"ק ו' פסקה 16, וסימן ה' ס"ק י"ז. כמו כן מומלץ לעיין בפורום המיוחד לכותבי עבודות של מכון שלזינגר .

חשוב לציין שגם הרב אלישיב, שבעבר ראה את האם היולדת כאם, כיום רואה את המצב כספק הלכתי וכדעת הרב אויערבאך.

לשאלה השלישית: עצם קיום הספק ההלכתי על מעמדו של הצאצא – (ראו בין היתר גם את המאמרים בתחומין כרך ה' עמ' 244-277) יוצר קשיים נוספים כמו הצורך בגיור של הקטין, גיור היוצר שאלות הלכתיות לא מעטות שגיון בהן חורג ממסגרת זו.

[print_link]

שאלות נוספות

מכון שלזינגר ©