נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

קרישת דם ומירוסו

[DISPLAY_ULTIMATE_SOCIAL_ICONS]

24 באוקטובר 2014

הרב המשיב: הרב ד"ר מרדכי הלפרין

שאלה:

במשנה במסכת יומא כתוב שאחרי שחיטת הפר וקבלת דמו, כיון שהייתה הפסקה בהקטרת הקטורת נתנו לאחד הכוהנים שימרס את הדם כדי למנוע קרישה.
לפי מה שידוע לי הקרישה היא במגע הדם עם האויר החיצון המריסה רק גורמת שחלקים גדולים יותר מהדם יחשפו לאויר והיא רק מאיצה את הקרישה.
חשבתי שאולי המריסה גורמת שלא תווצר קליפה של דם קרוש.

אין ספק שאבותינו במקדש ידעו מה הדבר הנכון
ולו רק מנסיון מעשי

הידוע לכם באופן טבעי מה קורה עם דם ששוהה בלי תנועה תוך כמה זמן יקרוש
ואם תנועה מתמדת (אולי בלי הגברת החשיפה לאויר) יכולה לעצור או למנוע את הקרישה?

האם ייתכן שהשאלה בטעות יסודה? שאין קשר בין מנגנון הקרישה ונוכחות חמצן, והקרישה נובעת משרשרת תהליכים הגורמים להצמדות הארתרוציטים. המירוס גורם לניתוק הקשרים ביניהם וכך לא מתפתחת הקרישה.
 אודה לך אם תוכל להחכימני בנושא זה. כבעבר גם עתה הדברים יובאו בשם אומרם.
בתודה ובברכת שנה טובה וחג שמח
בכבוד רב
ובברכה

תשובה:

המציאות היא שמירוס או טלטול מתמיד מעכבים את הקרישה.
אינני בטוח מהו המנגנון הקשור לכך, ואנסה לברר.
יש כאן עיכוב של תהליך האגריגציה של הטרומבוציטים, שהוא השלב הראשון והמהיר בתהליך, עוד לפני הפעלת הקסקדה.
גמר טוב,
מרדכי הלפרין

[print_link]

שאלות נוספות

התקן -מירנה

שלום אני בת 36 וישלי חמישה ילדים ברצוני לעשות התקן תוך רחמי של החברה מירנה. מהי ההלכה לגבי התקן זה?

קרא עוד »

הזעת יתר

מספר השאלה: 109141 כותרת זיעה תוכן השאלה. בס"ד שלום רב. האם זה נורמלי ותקין להזיע (רק בבית השחי) בחורף, כאשר קר בחוץ, וכאשר לא נמצאים

קרא עוד »