שאלה בנושא אישות – לגבי אמצעי מניעה‎

שלום,
אתחיל בכך שאודה באם שאלתי תישאר אנונימית ובכלל אם לא תפורסם.

בעלי ואני נשואים שנתיים וחצי יש לנו בן בכור בן שנה וחצי. מאז לידתו ועד היום אני מניקה אותו (עד גיל 5 חודשים הנקה מלאה) לקחתי גלולות למניעה ולצערי בחצי שנה האחרונה חיי האישות בינינו היו קשים מאוד כי הגלולות גרמו לי לדימומים כל שבועיים. הדימום היה פוסק אחרי חמישה ימים, אני סופרת שבעה נקיים, טובלת ויומיים לאחר מכן הדימום חוזר ושוב בעלי ואני אסורים.

רקע לזוגיות שלנו- אבא של בעלי נפטר שלושה שבועות לאחר חתונתו, מוות פתאומי שהותיר את בעלי (שעבר גיור לחומרא מרצונו בארץ) בהלם , דאגה היסטרית לאמו ואחיו (שגרים בארה"ב) על המשך חייהם-איך יסתדרו כלכלית וכ'ו..
ומאותו רגע בעלי הפך להיות אטום וסגור מבחינה רגשית , לא מתקשר איתי וחיינו הפכו עצובים, שנת האבל לכשעצמה מזכירה את העצב אך נוסף על כך בעלי גם לאט לאט הפסיק לשמוח ולהראות חיבה אליי. את העצב שלו ודאגותיו היה משליך עליי, ומבקר אותי על כל דבר שאני עושה או לא עושה. אני אנסה לא להרבות במילים, הלכנו לטיפול זוגי אחרי שנה וחצי של נישואין. בשלב כלשהו נראה שהטיפול עוזר, אך הו אז החליט בעלי שנפסיק את הטיפול -כתוצאה מההוצאה הכספית שעלה לנו הטיפול.. כיום המצב בביתנו הוא בלתי נסבל אך אני תפילה ואמונה לקב"ה שהכל יסתדר ויעבור. נוסף על חוסר השמחה והאהבה של בעלי כלפיי הוא גם התרחק מהדת, דבר שהפריע לי מאוד וחזרתי ואמרתי אך ככל שאמרתי הוא התרחק יותר, לכן ניסיתי בדרכים עקיפות לגרום לו ללמוד תורה ולדרבן אותו ללכת לתפילה, לצערי אין שיפור.
היום, אני לקראת תחילת שנה אחת של עבודה במשרת מתמחה במשרד של שמאים. עוד לא מצאתי משרד לעבוד בו אך זה הצפי מבחחנת בעלי לעבודה שלי. אני עובדת כרגע במשרד עו"ד כמזכירה/מתמחה. אך בעלי בתובענות שלו מכריח אותי למצוא התמחות , לעשות את שנת ההתמחות ורק אחריה הוא ירצה שאכנס להיריון ובינתיים הוא ממש לא רוצה לשמוע על היריון, נוסף על כל הבלאגן שיש בינינו.

ארחיב לגבי הבעיה שלי, אני לא יכולה לקחת גלולות כי הגלולות גרמו לי לחוסר איזון הורמונלי בגוף ברמה חמורה, חוסר ברזל. הרופאת נשים הציעה לפני חודשיים להחליף גלולות, אך גם כשהחלפתי לא עזר והמשיך הדימום. אני בחורה רזה מאוד וההורמונים גם עשו אותי עצובה מאוד, נוסף על הריבים שהיו  לנו בבית. וגם הגלולות דכאו לי את התיאבון ואני בחורה גבוהה ורזה מאוד ללא תיאבון- שוקלת 44 קילו גובה 1.71 והמשקל והתיאבון שלי רק ירדו בתקופה האחרונה כשחוסר האיזון הורמונלי בגופי הלך והחמיר. עד שעצרתי להבין שזה נגרם מהגלולות- דימום כל שבועיים.

אז נוסף על התקשורת הגרועה בינינו והריבים שלא פוסקים, גם היינו אסורים כל הזמן בחצי שנה האחרונה.
הערה חשובה – אני לא יודעת ממתי ,לדעתי זה התחיל לי מאז שהתחלתי לקחת את הגלולות הדופק שלי גבוה כל הזמן. יש לי דופק 100 כל הזמן. זה לא נורמלי ולא טוב. הרופא אומר שזה בסדר , אך אני יודעת שזה לא וזה פוגם לי באיכות החיים.

*על כן לקחת גלולות, לא בא בחשבון. ולא אף אמצעי מניעה שגורם לשינוי במצב ההורמונלי בגוף. אני גם ככה במצב פיזי ונפשי גרוע!! אין צורך בתוספות חיצוניות כדי לערער אותי
*אני לא מוכנה לשים התקן או להחדיר לגוף שלי דיאפרגמות למיניהן כי ההתקן שמעתי שגורם לחלק מהנשים דלקת קבועה בגוף וכפי שתיארתי אני במצב פיזי מאוד לא תקין כרגע ומנסה ממש במאמץ נפשי ופיזי לעלות במשקל למשקל תקין. מערכת החיסון שלי נחלשה מאוד ובכל כמה ימים אני חולה וחלשה. התחיל לי צינון כרוני , כל הזמן מצוננת, הנזלת בקלות מתפתחת לליחה, הליחה כל הזמן מדאיגה שלא תגרום לדלקת בריאות או משהו חס וחלילה. בנוסף, אנחנו מעוניינים למנוע היריון רק לחצי שנה- שמונה חודשים הקרובים.
לגבי דיאפרגמה, אני לא מוכנה ולא יכולה להכניס לגוף שלי דברים ולחפור בנרתיק שלי.
*קוטלי זרע-אני חוששת ברמה שגורמת לי לבכות ולפחד כל כך מכל האפשרויות של קוטלי זרע, ממש גורם לי לבכי ולפחד בכל הגוף, מאחר ויכול להיות שהקוטל זרע רק יפגום בזרע וחלילה חס ושלום ייקלט זרע פגום להיריון וחס ושלום לא עלינו יהיה עובר עם מום. הפחד ובמחשבה על דבר שכזה ממש מדאיג ומצער אותי
*איני יכולה לנסות את השיטה הטבעית, אני לא מסוג הנשים שמצליחות להתמיד ולבדוק באיזה מצב הגוף שלהן וכ'ו. ניסיתי ולא הצלחתי להתמיד ונמאס לי לכעוס על עצמי ולהאשים את עצמי על ריבוי המטלות שמצופה ממני. אני לא מצליחה להתמיד לזכור לשים לב באיזה מצב צוואר הרחם שלי והגוף שלי וההפרשות שלי.
סליחה אם זה נשמע שאני מתלוננת או מציבה 'תנאים' . קשה לי כל כך מהכל יחד. בעלי ואני כרגע מותרים ולא מקיימים יחסים בגלל שאין לנו דרך למנוע היריון, והמריבות הרבות לא עוזרות לקרב בינינו.

קראתי רבות כדי להבין איזה אפשרויות יש בפנינו ואני באמת חוששת ומפחדת מכל האפשרויות שגלום בהם סיכון למומים ולפגיעות בעובר או בי.

שאלותי הן-
האם יש משהו שאני יכולה לנסות שלא כתבתי עליו?
או האם יש אפשרות להתיר לחצי שנה (8 חודשים) שימוש בקונדום לגבר?

סליחה על השאלה הכה ארוכה, אני חושבת שהפירוט בה הוא נחוץ.
תודה מראש.
י