שיבוט בהלכה ויחס לטכנולוגיות חדשות

לשאלה 1:

אם ברור שבאמת אין תקדים לעצם השאלה, יש לבחון את ההשלכות האפשריות הנובעות או היכולות לנבוע מהשימוש בטכנולוגיה, ואז לשקול תוצאות אלה בעיניים הלכתיות.

אם גם אין תקדים וגם אין סיבה להתנגדות לתוצאות האפשריות אזי ברמה העקרונית התהליך מותר על פי ההלכה. ראי תפארת ישראל על המשנה במסכת ידים, פרק רביעי משנה ג' אות כ"ז.

לשאלה 2:

אם מדובר בשאלה מעשית,

התשובה היום היא לא. אסור.

ושתי סיבות בדבר:

א. מבחינה טכנולוגית לא ניתן כיום לשבט אדם, וגם הכבשה ובעלי החיים האחרים ששיבטו היו מאד לא בריאים, ברוב המקרים אם לא בכולם.

ב. החוק במדינת ישראל אוסר

אם מדובר בשאלה כמבוא לכתיבת עבודה–

להלן ארבע מאמרים שהתפרסמו בחוברת אסיא סא-סב שקשורים בנושא:

1. הרב יצחק שילת, שפול גנטי ובחירה חופשית, עמ' 5-9.

2. עו"ד גלי בן-אור, שכפול גנטי וטכנולוגיות הפריה מלאכותית, עמ' 10-26.

3. פרופ' אברהם שטינברג, שיבוט בני אדם – היבטים מדעיים, מוסריים ויהודיים, עמ' 27-42.

4. הרב שלמה אבינר, הנדסה גנטית, בחירה חופשית, עמ' 47-55

כמו כן מומלץ לעיין באסופת המאמרים בעריכת יוני רזיאל, 'שיבוט גנטי- מבט הלכתי'

מקורות נוספים בנושא שיבוט ניתן למצוא באתר של מכון שלזינגר, תחת מאמרים בנושא של "שיבוט". בעמוד החיפוש המאמרים באתר המכון. בעמוד זה יש לבחור את הנושא "שיבוט" מתוך הרשימה הנגללת או לרשום מילה משם המאמר הרצוי והמחשב ימצא את המאמרים המתאימים. בכל אחד מן המאמרים יש הפניות למקורות נוספים בנושא.

שיבוט שלא הצליח איננו כרוך בשום איסור, שהרי לא היתה כאן שום פעולה אסורה