כשרות רספרים וזינת לפסח תשס"ז
מאתר כיפה, מספר השאלה: 114648 האם רספרים – תרחיף לילדים הינו כשר לפסח, וכנ"ל לגבי זינת-תרחיף לילדים. (מדובר בתינוק בן שנתיים הלוקח אנטיביוטיקות אלו במינון
שלום רב
בבית החולים בו התחלתי לעבוד כל הרישום ממוחשב.
רצוני לדעת כיצד עלי לנהוג בשבת.
האם יש למעט בכתיבה? האם עדיף להשתמש ב"העתק הדבק" או בבבחירה מרשימות ולחסוך בכך הקלדת אותיות?
האם יש הבדל בכתיבת חומר שאמור להיות מודפס בו ביום לבין חומר שיודפס לאחר השבת או שלא אמור להיות מודפס כלל?
האם ישנו הבדל בין אותיות/מספרים / סימנים? (עדיף למשל סיסמא ללא אותיות כדי להמנע מהקלדתה בכל פעם)?
וכן כל הדרכה בנושא שתוכלו לתת לי.
בתודה ובברכה
ב. בהכנסת נתונים למחשב, במחלקה בה מאושפזים גם חולים שיש בהם סכנה, ראוי לבצע את פעולות השמירה (SAVE) בשינוי.
ג. הפעלת מכשירי עירוי אלקטרוני מותרת בשבת עבור חולים שיש בהם סכנה אפילו בלא שינוי.
אך אם ניתן לבצע את עצם ההפעלה (או הכנסת התקע לשקע) בשינוי יש לכך עדיפות, בתנאי שהדבר לא פוגע ביעילות הרפואית.
ד. ע"פ ההלכה כפי שפסק לנו הגרש"ז אויערבאך זצ"ל אין להבדיל בין טיפול בגויים לטיפול ביהודים.
כמו כן כדאי לבצע בשינוי מה שניתן.
ה. עדיף למעט בפעולות לכן השימוש בהעתקהדבק היא ראויה.
ו. הדפסה בשבת היא מלאכה דאורייתא לכל הדעות, ולכן כשהיא נצרכת ראוי לבצעה בשינוי.
לעומת זאת הכנסה לזיכרון על מנת שיודפס לאחר שבת, היא פעולה שלא תמיד יש בה איסור תורה. אך למעשה גם כאן יש לבצע בשינוי את ההקשה על מקש השמירה.
ז. לגבי הקלדת סיסמא, לענ"ד אין הבדל בין סיסמא המורכבת מאותיות לזו המורכבת מסימנים, מאחר ובשני המקרים הסיסמא לא מודפסת ולא מופיעה אפילו זמנית על המסך.
מאתר כיפה, מספר השאלה: 114648 האם רספרים – תרחיף לילדים הינו כשר לפסח, וכנ"ל לגבי זינת-תרחיף לילדים. (מדובר בתינוק בן שנתיים הלוקח אנטיביוטיקות אלו במינון
האם מותר לתרום איברים של אדם שנפטר ע"פ ההלכה? והאם יש צריך לשאול את רשותו את משפחתו? ומה ההלכה אומרת בעניין?
שלום וברכהקיבוע בשיניים שנשעה לאחר טיפול אורטודנטי שכולל גם חוט ברזל שאינו מיועד להסרה.האם מהווה חציצה בטבילה ? החוט אינו צמוד שן אלא בין הקיבועים
הרב הלפרין שלום.אינני יודע אם אתה זוכר אותי. אבל לפני כ3 שנים עסקתי בענין עננת ממזרותשריחפה על נערה. בין היתר נעשה לה בדיקת רקמות בעבר