תרומת זרע ואבהות (כהן)
בחוברת שחולקה בכנס של פועה בשבוע שעבר היה מאמר של פרופסור הרב שטיינברג, ובו מאמר מתוך אסיא עז- עח ובעמוד 88 כתוב כי בהפריה חוץ
שהיתי אצל רופא שיניים ותוך כדי שיחה סיפר לי על חומר שעוצר את זרימת הדם (מחוץ לגוף כמובן) ושאלני האם מותר מבחינה הלכתית שהרי החומר מופק מזנבות שרימפס.
כמו כן, האם תוכלו להפנות אותי למקורות בנושא שימוש בחיות לצורך רפואי (מבחינת טומאה וטהרה).
שם החומר באנגלית אגב: HemCon.
אך טוב וחסד,
ג
– לשימוש לעצירת הדם בתוך הפה, יש לדון מכמה פנים.
אם החומר עבר תהליך כימי שכבר אינו ראוי לאכילה ונפסל מאכילת כלב בודאי שמותר ואי אפשר לאסור מצד אחשיביה משום שמטרת ההכנסה לפה לא לשם אכילה אלא לעצור את הדם.
ויש עוד סניף להתיר משום שנחשב שלא כדרך אכילה דהרי לא לועס או בולע בכוונה אלא שם את החומר כדי לעצור את הדם וממילא נכנס לתוך מעיו.
וכל זה דווקא כאשר אין בחומר הזה שום הנאה לחיך – אבל אם יש בזה הנאה לחיך וההנאה היא מהדבר הטמא בעצמו, ולא מהחומרים שמעורבים ביחד עם הדבר הטמא, כלומר שהדבר הטמא בעצמו לא נפסל מאכילת כלב והוא ראוי להנאה, במצב כזה אסור להשתמש בחומר האסור אם אין סכנה.
תחבושת ה- HemCon, נמצאת בשימוש על ידי צבא ארה"ב, בהצלחה מרובה. מבדיקות מדעיות ראשונות עולה כי אכן יש בתחבושות chitosan granule dressing -CELOX, שיפור עצום ביעילות עצירת הדימומים הקשים, קרי- בהצלת חיים.
[הערת המערכת, י.ב.]
בחוברת שחולקה בכנס של פועה בשבוע שעבר היה מאמר של פרופסור הרב שטיינברג, ובו מאמר מתוך אסיא עז- עח ובעמוד 88 כתוב כי בהפריה חוץ
כאשר אני יוצא לפגישות שידוכים לפעמים יוצאות לי מהאיבר טיפות בלי מצב של קישוי איבר מוחלט. לאחרונה הכרתי בחורה שבעתיד הקרוב מאוד אתארס איתה. אני לא
לכבוד הרב ד"ר מרדכי הלפרין, אני תלמידה בכיתה י', באולפנה בכפר סבא. כחלק מבגרות בתושב"ע, אני צריכה להגיש עבודה בנושא הלכתי-אקטואלי-חברתי. בחרתי בנושא סודיות רפואית.