שעות שינה ביום (רפואית, תורנית)

שעות שינה לפי התורה וע"פ הרפואה.

הנה הרמב"ם בהלכות דעות (בפ"ד ה"א) כתב הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים. עכ"ד. ובה"ד שם כתב בזה"ל היום והלילה כ"ד שעות, די לו לאדם לישן שלישן שהוא שמונה שעות, ויהיו בסוף הלילה כדי שתהיה מתחלת שנתו עד שתעלה השמש שמונה שעות, ונמצא עומד ממטתו קודם שתעלה השמש. עכ"ל הזהב. נמצא שע"פ הרפואה שהוא דעת תורה השינה היא שמונה שעות מהיום וכ"כ בספר קיצור שו"ע (סי' לב סכ"ג) שהשינה הממוצעת, טובה לבריאות הגוף, לפי שיתעכל מזונו וינוחו החושים, ואם יקרה לו מחמת חולי שאינו יכול לישן, צריך שיאכל דברים המביאים את השינה, אבל ריבוי השינה מזקת, לפי שיתמלא הראש מהאדים כי ירבה העשן העולה מן הבטן אל המוח, וימלא הראש עשן ויזיק לגוף היזק גדול. ואמנם המשנ"ב (סי' רלח סק"ב) כתב משם המג"א דלשינת האדם בלילה אין לזה שיעור קבוע אלא תלוי בכל אדם לפי כח בריאותו ועכ"פ לא ישתקע בשינה יותר מדאי. ובסידור היעב"ץ (סדר ק"ש שעהמ"ט) כתב משך השינה לאדם בינוני אמרו שמונה שעות שליש היום ונתנו בו סימן [כנרמז בפסוק איוב ג יב] ישנתי "אז" ינוח לי]. אכן די לאדם הבריא שישן שש שעות ומספיק בלי ספק והכל לי מה שירגיל האדם עצמו בנעוריו כי ההרגל טבע שני. ע"כ. והגר"י קניבסקי זצ"ל במכתב המובא בקריינא דאיגרתא (ח"א סי' כח) כתב שבזמננו באופן רגיל צריכים לישן כשבע שעות במעל"ע כי פחות מכך אין הראש מיושב היטב וכו' אם כי יש יוצא מהכלל שמוכרח לישן שמונה שעות אבל בדרך כלל מוכרחים לשבע שעות מעת לעת. ע"כ.

בפרק הישן (סוכה כו:) אמר רב, אסור לאדם לישן ביום יותר משינת הסוס. וכמה שינת הסוס, שיתין נשמי. וכתב בבה"ל (סי' ד ד"ה דוד וכו') הביא דיש בזה ג' דעות די"א שהוא ג' שעות וי"א חצי שעה וי"א שהוא מעט יותר משלשה דקות. יעו"ש. ולמעשה נקטו הפוסקים שהשיעור קצת יותר מחצי שעה וכמ"ש מרן החיד"א במחזיק ברכה (בקונט"א שם) בשם ירא אחד. יעו"ש. וכ"פ בקיצור שו"ע (סי' ב ס"ח). וכתב המאירי (סוכה כו:) שאין ראוי לאדם לקבוע שינה ביום אלא שישן עראי ויתחזק באומנותו או בתורתו לפי מה שהוא דרך הערה. ע"ש. וכתב השו"ע (סי' רלא) אם אי אפשר לו ללמוד בלא שינת הצהרים, יישן. וכתב הרמ"א שם ובלבד שלא יאריך בה, שאסור לישן ביום יותר משינת הסוס שהוא שתין נשמי, ואף בזה המעט לא תהא כוונתו להנאת גופו, אלא להחזיק גופו לעבודת השי"ת. ע"ש. וכתב בקצשו"ע (סי' לב סכ"ג) השינה הטבעית היא בלילה, ושינת היום מזקת, ואינה טובה אלא לאותן שהורגלו בה. ע"כ. וע"ע בדברי הר"מ בהלכות דעות שם ה"ג.

בברכה
הרב אשר שקאני