עבודת אחות בליל ט' באב
אני עובדת כאחות בבית חולים, האם מותר לי לעבוד בליל תשעה באב מרצוני החופשי ולא בעקבות חובה כלשהי מצד המעביד
האם ביום השמיני של הוולד, יש את רמת קרישת הדם הגבוהה ביותר?
על פי מאמרה של אילה אברהמוב
נצטט מדברי ד"ר אילה אברהמוב במאמרה "בעיות קרישה ודמום ביילוד". (אסיא, כרך ג עמ' 384):
"מנגנון הקרישה תלוי בקבוצת חלבונים הנוצרים בכבד, אשר נקראים "גורמי קרישה" או "פקטורי קרישה". גורמים אלה מסומנים במספרים הרומיים IIIX-I (1-13), והם מפעילים זה את זה בשרשרת (בעזרת אנזימים) עד לקבלת הקריש היציב הנקרא פיברין.
בימים הראשונים אחרי הלידה אין הכבד בשל עדיין לפעילות זו, וברור שאינו יכול לעמוד במעמסת יתר של פעילות כירורגית. (דבר) היכול לגרום למותו של התינוק עקב דמם מסיבי, ללא יכולתו של התינוק להתגבר על הדמם הזה.
באופן פיזיולוגי עד גיל 8 ימים הכבד מתחיל להתאושש הוא הולך ומתבגר, ותיפקודיו משתפרים, ובגיל 8 ימים קיימת כבר רמה מספקת של גורמי קרישה, ומניעת דמם".
יותר מכך. ממחקר שהתפרסם בניו־יורק בשנת 1953 עולה, כי בעוד שלפני היום השמיני קים חוסר משמעותי בחומרי הקרישה, ואילו לאחר היום השמיני חומרי הקרישה עומדים על רמה מספקת וקבועה הנשארת לאורך כל חיי האדם (100), הרי שלקראת היום השמיני מתרבים חומרים הקרישה בקצב מהיר והם עומדים ביום השמיני על רמה של 110(!). כלומר, ביום השמיני, ורק ביום השמיני, מגיע ריכוז חומרי הקרישה לשיא של כל הזמנים, מעל הכמות הרגילה המלווה את האדם לאורך כל חייו. (המחקר מובא בספרו של י. מרוז, "השם: הווה" עמ' 61).
האם תוכלו לספק לי מידע על נושא זה.
אם כן, אודה לכם מאד!
ישנם כאלה המפריכים זאת ע"י ציטוטים ממחקר שבו מראים כי לא חוששים למול את הילוד גם ביום הראשון.
בתינוק בריא ובשל יש בדרך כלל מספיק גורמי קרישה כבר לאחר הלידה, אלא שכפי שנכתב במאמרה של פרופ' אברמוב הכמות היא נמוכה יותר בהשוואה למצב ביום השמיני, ולכן עבור כלל התינוקות יש יתרון ברור מבחינה זו לבצע את המילה ביום השמיני. לא ידוע לי שכמות גורמי הקרישה ביום השמיני דווקא הוא בשיא כל הזמנים, ומכל מקום אין לכך שום חשיבות מעשית, שהרי כאשר יש כמות מלאה גורמי קרישה אין סיכון באי-קרישת דם, ואין צורך דווקא ב- 110 אחוזים.
אני עובדת כאחות בבית חולים, האם מותר לי לעבוד בליל תשעה באב מרצוני החופשי ולא בעקבות חובה כלשהי מצד המעביד
בס"ד אנחנו תלמידות העושות עבודה בנושא מחלת ההמופיליההפריה חוץ גופית. בעבודה צריך להכניס סיפור מסגרת שבסופה יש שאלה הלכתית מובילה, אנחנו לא מצליחות למצוא את
שלום רב, שמי י ואני מעוניין לברר את זהותי שככל הנראה הסתבכה בגלות הארוכה שעברה על יוצאי ברית המועצות לשעבר. אבי הגיע מריגה, לטביה. אביו,
ביתי בת 22 בהריון בחודש שלישי, היא חולה באפילפסיה ולוקחת כדורים למניעת התפרצות המחלה, לדברי הרופא היא חייבת לאכול (הוא הסכים אכילה לשיעורים) בצום יו"כ.