נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

תנור מתאים לשימוש כשר

[DISPLAY_ULTIMATE_SOCIAL_ICONS]

17 במאי 2013

הרב המשיב: אחר

שאלה:

שלום רב.
ברצוננו לקנות תנור משולב (גז בכיריים וחשמל בתנור), ורצינו לדעת האם יש לכם המלצה לתנור חד תאי שניתן להשתמש בו בשבת. (אנחנו לא מעוניינים בתנור דו תאי כי התנור מיועד בעיקר 99% רק לבשרי)
נשמח אם תוכלו לפרט לנו את שם החברה, דגם, וחנות באזור ירושלים שניתן להזמין ממנה.
בתודה מראש
ל

תשובה:

תשובת הרב יהודה גולדפישר:

אין באפשרותנו לרדת לפרטי דגם חברה וחנות – אולם נוכל לתת עקרונות שדרכם ניתן לבחור תנור כזה.

  1. יש לברר שלא נדלק אור בתנור בעת הפתיחה, שאם כן יהיה אסור לפותחו בשבת מצד שמדליק את הנורה והוא פסיק רישא באיסור דאורייתא של מבעיר. במידה ונדלק אור – ניתן לבדוק האם אפשרי למנוע את הדלקתו.
  2. ישנה עדיפות לתנור בו יש 'מצב שבת' (אפשרות לחום קבוע ללא תרמוסטאט). אף השימוש בתנור חשמלי הפועל בעזרת תרמוסטאט אפשרי, בתנאי שמקפיד על פתיחת התנור בזמן שמנוע החימום פועל, ונמנע מלפתחו בזמן שאיננו פועל[1] (יש לוודא שאין אף פעילות חשמלית כדוגמת חיישנים עם פתיחת הדלת).    
  3. יש לדעת שאין להניח בתנור מערב שבת תבשיל שאינו מבושל כמאכל בן דרוסאי (נאכל על ידי הדחק). במידה ויש תכנון להניח בתנור אף תבשילים שלא הגיעו לרמת בישול כזו – הרי שעדיף לקנות תנור שניתן לנעול את דלתו[2]. במידה ואין אפשרות – יש להקל בהנחת נייר דבק על כפתורי החשמל, באופן שאינו יכול לשנות את דרגת החום אלא אם יסיר את נייר הדבק[3].


[1] שמירת שבת כהלכתה (מהדורת תשע"א) פרק א' סעיף ל"ה בשם הגרש"ז אויערבאך – "תנור חשמלי בזמן שהוא פועל מותר לפותחו, שכן בדרך כלל אין החום שבתנור גדל בשל כך, ואף אם יגדל גם כן לית לן בה, כיון שהחוט החשמלי המלובן כבר נמצא" (יש לציין שבמהדורת תשל"א של 'שמירת שבת' מופיע בלבול בין תנור חשמלי לתנור גז – תוקן במהדורה החדשה).  

הגר"מ פיינשטיין התיר לפתוח את דלת התנור אף בזמן שהתרמוסטאט כיבה את פעולת החימום, אגרות משה או"ח ח"ד סימן ע"ד 'בישול' סעיף כ"ח – "תנורים שיש בהם תרמוסטאט האם מותר לפתוח דלת התנור בשבת כשהאש אינה דולקת, דנראה שאינו פסיק רישא כיוון שאפשר לפתוח דלת התנור והאש לא תדלק, וא"כ הוי דבר שאינו מתכוון", ותשובתו – "כפי הנראה אין בזה פסיק רישא והוא דבר שאין מתכוון ואין לאסור". נראה לבאר כוונתו מצד 'ספק פסיק רישא', שהתיר הט"ז בסימן שט"ז אפילו באיסור דאורייתא, והכריע כמותו המשנה ברורה באיסור דרבנן (לגבי איסור דאורייתא הביא בביאור הלכה ראייה לט"ז מהרמב"ן. כן יש לסמוך מסברא כמשמעות הראשונים הסוברים שפסיק רישא הופך בזה למתכוון, הן אם מצד ידיעה וודאית שהתוצאה הנגררת תתרחש, הן מצד שהביא את התוצאה הנגררת בחשבון, סופסוף בספק פסיק רישא לא ידע בוודאות שתתרחש התוצאה ואף לא הביא אותה בחשבון, ממילא חוזר לדין 'אינו מתכוון' המותר לכתחילה). למרות שחום התנור כרוך ודאי באיסור דאורייתא של מבעיר בשל ליבון המתכת הגורם לחימום, אולם ישנן 2 סיבות מרכזיות ההופכות מעשה זה לדרבנן, הן מצד שבאופן פשוט מדובר שהוא 'גרמא' ולא מעשה ישיר – וגרמא אסורה מדרבנן, הן מצד שהוא פסיק רישא דלא ניחא ליה – שלפסק השו"ע אסור מדרבנן (לדעת הערוך מותר לכתחילה), ומעתה היות והוא 'ספק פסיק רישא' באיסור דרבנן יש להתיר לכתחילה כפסק המשנה ברורה.

יש לצרף להיתר פתיחת הדלת אף בזמן שהחימום כבוי – את דעת הערוך שמתיר לכתחילה פסיק רישא דלא ניחה ליה (ולדעת רבי חיים מבריסק והנצי"ב היא אף דעת הרמב"ם), את דעת המאירי שמתיר לכתחילה פסיק רישה דלא ניחה ליה במקום שהדבר רע לו (לא רק שאינו נוח ואינו קשה – ואפשר שאף הפוסקים שלא כערוך יודו בזה), את דעת המהר"ל מפראג שאין דין 'פסיק רישא' אלא בדבר שנעשה מיד (ואם לא נעשה מיד הוא בגדר 'אינו מתכוון' המותר לכתחילה), את דעת תרומת הדשן שפסיק רישא בדרבנן מותר לכתחילה אפילו 'ניחה ליה' (כל שכן הכא שלא ניחה ליה – אפשר שאף המג"א יודה לתרומת הדשן), את דעת מהרי"ל להתיר 'גרמא' באיסור דרבנן (אף שלדעת מהר"ם הוא דווקא 'במקום הפסד' – אפשר שיודה במקום שהוא 'פסיק רישא' ואינו מעשה בידיים, כל שכן הכא שלא ניחה ליה), את משמעות כמה ראשונים שאם הוא 'פסיק רישא' בדרך 'גרמא' מותר לכתחילה אפילו 'ניחה ליה' ('מנוחת אהבה' ח"ב פרק א' סעיף ט"ז).       

יש להעיר שלגבי תנור גז יש להחמיר יותר – בשמירת שבת כהלכתה אסר לחלוטין שימוש בתנור גז שחומו מכוון על ידי תרמוסטאט (מקורו במשנה הלכות ח"ה סימן מ'), "שכן פתיחת דלתו עשויה להדליק או להגדיל הלהבה", "ועל פי רוב הלהבה גדלה מיד".  

[2] חזון איש סימן ל"ו סקל"ג – מדין 'טוח בטיט' (מצב בו התירה הגמרא בשבת י"ח להשהות אף קודם שהתבשל כמאכל בן דרוסאי, ובאר רש"י הטעם שהיות וצריך לטרוח טרחה נוספת קודם שיחתה בגחלים, מן הסתם ייזכר עד שיבוא לחתה שהיום שבת ויימנע מלחתות).  

[3] ארחות שבת פרק ב' סעיף י"ח – מדין 'טוח בטיט', וראייתו משער הציון סימן ער"ה סק"ב בשם מחצית השקל, כשם שהקלו לקרוא לאור העששית הסגורה במפתח כן יש להקל אם העששית קשורה בקשר משונה.  

[print_link]

שאלות נוספות

מכשיר שמיעה

ב"ה שלום! פניתי אליכם לפני זמן מה דרך האתר מורשת בקשר לאחי הקטן שהוא כבד שמיעה וכעת כשהוא בר מצווה (בע"ה בשבת פרשת חיי שרה)

קרא עוד »

שז"ל

ביאה שלא כדרכה הפיכת השולחן ערכתי לו שלחן והפכו שלום.אני חוזר בתשובה ויש לי שאלה שממש מטרידה אותי. לדינא נחלקו הראשונים, לדעת הראב"ד בספר בעלי

קרא עוד »