פונדקאות בהלכה
בס"ד אני וחברתי עורכות עבודה בנושא הפונדקאות ובחלק של הרקע ההלכתי יש לנו כמה שאלות: 1.האם בכלל מותר לקחת אם פונדקאית לפי ההלכה? (דעות של
תשובת הרב מאיר אורליאן:
עיין בפניני הלכה (הרחבות לשבת, כז:ב, ד-ה – עמ' 584) שדן בשני בנושאים אלו, וליקט מקורות בנושא.
בענין חתך שעלול להזדהם, מקובל בשם הגרשז"א זצ"ל להורות כדעה שהביא שם (ב, ה) שכשיש חשש סכנה יש לטפל בו באופן הטוב והמועיל. ולכן כשיש חשש זיהום, מותר לנסוע לביה"ח לצורך תפירות. אמנם, למעשה, מכיון שאין הזמן בהול, ראוי לארגן שהנסיעה על ידי נהג נכרי (גם אם יצטרכו לצורך זה להתקשר בטלפון לצורך זה, וכדעת הפוסקים שאין איסור דאורייתא בשימוש בטלפון).
במצב שכבר נתנו עליו חומר מחטא, דעת הרב מלמד נוטה שכבר לא נחשב כחולי שיש בו סכנה ואסור לנסוע לבית החולים עבורו. אמנם, יש להעיר על דבריו שהחומר המחטא מועיל למספר שעות בלבד, כך שהמכה נשארת מכה שיש בה סכנה. ולכן, אף שאפשר לחטא כל כמה שעות, יש עדיין מקום להקל לעשות את הטיפול הרגיל והמועיל על ידי תפירות.
בענין חתך בפנים שאין חשש זיהום, יש להעיר על שאלתך שבדרך כלל חתך גדול בפנים יש בו חשש סכנה של זיהום, ולכן הדין חוזר להיות כמו שכתבנו לעיל. [גם אם יתכן שאין חשש זיהום, עיין שם במה שהביא בשם הרב ליאור שמתחשב בדעה שעל חשש סכנת אבר מותר לטפל גם בדאורייתא, אך בפועל מתיר רק בדרבנן.]
ובעצם ענין התפירות, עיין שם (ב, ד) שדעת רבים שאין איסור דאורייתא בתפירת גוף, אך דעת הגרש"ז זצ"ל לחוש לאיסור דאורייתא, כיון שהוא תופר כדרך האומנים. ומצד הקשר, עיין שם (יג:יג, ח – עמ' 311) שאין איסור דאורייתא בקשר שצריכים אותו לזמן קצר, גם אם בפועל נשאר לתמידות.
בס"ד אני וחברתי עורכות עבודה בנושא הפונדקאות ובחלק של הרקע ההלכתי יש לנו כמה שאלות: 1.האם בכלל מותר לקחת אם פונדקאית לפי ההלכה? (דעות של
שאלת המשך (משאלה #2055) לגבי צניעות בלימוד פיזיותרפיה: כמרצה לפיזיותרפיה יש לי השגה לגבי פסק דינך, מטרת החשיפה בלמודי הפיזיותרפיה היא לשפר את יכולתו של
My daughter has a deletion of certain segments of the 15th chromosome (they are not the segments connected with Prader Willi Syndrome, nor for neurofibromatosis).
כבוד הרבנים: האם מותר לבן עם סטומה לעלות לקבר אביו ביארצייט? אם התשובה חיובית וקשה לו (מדובר בבחור צעיר כחודש לאחר כריתת המעי הגס) האם