תרומת זרע לרווקה

[לגבי תורמי זרע יהודיים]

1. להלכה הילד איננו פסול חיתון. כפי שפסקו כבר גדולי הפוסקים.

כי רוב תורמי הזרע אינם ממזרים, ( ולפי כללי ההלכה לא מדובר כאן ב"קבוע").

2. היה מקום להחשיבו כשתוקי שאינו יודע מי אביו, אך גם כאן להלכה דין שתוקי קיים רק במי שנולד כתוצאה מזנות, ולכן גזרו עליו חכמים, מצב שאיננו קיים בהזרעה מלאכותית.

3.

אע"פ כן קיים איסור חמור בהלכה ליצור מלכתחילה צאצא שלא ידוע מי אביו, בגלל החשש העתידי שאח ישא את אחותו הביולוגית.

לכן כל הפוסקים אוסרים הזרעה מלאכותית מתורם זרע אנונימי.

4. ניתן למנוע את האיסור הזה אם האנונימיות של התורם לא תהא מוחלטת, דהינו ימצא גורם אמין, רופא, שופט או דיין שבידיו יהיו הפרטים שבאמצעותם ניתן יהיה למנוע בעתיד נישואי אח עם אחותו.

5. לסיכום:

ההלכה אוסרת באופן מוחלט קבלת תרומת זרע מתורם יהודי אנונימי.

אם בוצעה הזרעה מלאכותית מתורם בנגוד להלכה, הדבר עלול ליצור שאלות הלכתיות על מעמדו של הילד הנולד.

אמנם לדעת רוב הפוסקים הולד הוא יהודי כשר כמעט לכל דבר, אך הדיון ההלכתי והגעות השונות מחייבות התייעצות עם בית דין רבני לפני הכרעה הלכתית.

חשוב לדעת שבתי הדין הרבניים עושים מאמצים גדולים להגיע לפסיקה מקילה.