תרומת זרע שלא מבני ברית

תשובת הרב א. שקאני:

נושא תרומת זרע הינו נושא רגיש ומורכב ויש להיזהר מאד כשדנים בו בפומבי.
כשמדובר בתרומת זרע מיהודי, אם התרומה אנונימית, מדובר באיסור לכל הדעות, עקב הסכנה העתידית של נישואי אח ואחות.
כשמדובר בתרומת זרע מגוי לא קיים איסור זה.
למעשה יש להביא בחשבון את השיקולים הבאים:

ראשית יש להבחין בין אשה נשואה לבין רווקה, שכן מבחינה הלכתית באשה רווקה הדבר הינו יותר קל הן מהצד ההלכתי והן מהצד ההנהגתי כאשר הדבר נעשה בהתיעצות עם ת"ח מובהק.
אך באשה נשואה הגם שיש מקום לדון בצד ההלכתי אם הדבר הינו מותר או אסור אך ודאי שאין לעשות כן מבחינה הנהגתית ומוסרית מאחר שמדובר באשה נשואה ובהזרעה מעכו"ם. וכן לא יעשה.
מקורות לדיון ההלכתי ראה לאג"מ (אהע"ז ח"ד סי' לב אות ה) ובשו"ת חלקת יעקב (אהע"ז סי' טז) ובשו"ת צי"א ח"ט (עמ' רנב) ובשו"ת יבי"א ח"ח (אהע"ז סי' כא אות ה) ובספר נשמת אברהם (חאהע"ז סי' א אות א4).

מעיקר הדין הגר"מ פיינשטיין מתיר (אגרות משה אבן העזר (א) סי' ע"א; אבן העזר (ב) סי' י"א , י"ח) ובכל זאת כתב שלכתחילה יש בכך כיעור. כמו כן דעת הגרש"ז אויערבאך להתיר במקום צורך גדול כפי שכתב במאמרו המקיף ב"נועם" כרך א.
אמנם רבים חולקים על ההיתר, ראה באנצקלופדיה הלכתית רפואית ערך הזרעה מלאכותית [(כרך ב) מהדורה חדשה – תשס"ו].
לסיכום: הנושא נידון באריכות בספרות הפוסקים, והמסקנה החד משמעית היא שלא ניתן להציג פסיקה כללית, אלא בכל מקרה יש להתייעץ עם הרב האישי.