תרומת כבד על ידי כהנים

להלן תשובת הרב אוהד אהרון:
כתב הרמב"ם בהלכות ביאת מקדש (פ"ו ה"ז) "אין פוסל באדם אלא מומין שבגלוי אבל מומין שבחלל הגוף כגון שניטל כולייתו של אדם או טחול שלו, או שניקבו מעיו אעפ"י שנעשה טרפה, עבודתו כשרה. שנאמ' שבר רגל או שבר יד, מה אלו בגלוי אף כל בגלוי" עכ"ל ולפי דבריו יוצא. שגם כהן שתורם אונת כבד לא יחשב בעל מום מפני שהוא מום בחלל הגוף ואינו גלוי. ויוכל לעבוד בבית המקדש שיבנה בב"א.
כמו כן ראו תשובת הרב אשר שקאני והרב מרדכי הלפרין:

תשובת הרב ד"ר מרדכי הלפרין והרב אשר שקאני:
ראה דברי הרמב"ם: "אין פוסל באדם, אלא מומין שבגלוי; אבל מומין שבחלל הגוף–כגון שניטל כליתו של אדם, או טחול שלו, או שניקבו מעיו–אף על פי שנעשה טריפה, עבודתו כשרה:  שנאמר "שבר רגל, או, שבר יד" (ויקרא כא,יט)–מה אלו בגלוי, אף כול בגלוי." (רמב"ם הלכות ביאת מקדש, פרק ו הלכה ז)
ובתוספתא בכורות (ד,ד): "היה בו מום מבפנים – אינו מום. שנאמר: 'אור או פיסח'. מה עור ופסח מום שבגלוי ואינו חוזר" [1].

לסיכום: תרומת אונת כבד איננה נחשבת כמום בכהנים.

---

 

[1] וע"ע בספר משפט הקרבנות (עמ' כג אות כב)