שלום רב! אבי אדם מבוגר, בן 75.
בעקבות פגיעה בעצב הטריגימינאלי הוא סובל מכאבים עזים בפנים שמקשים מאוד על תנועות רבות בשרירי הפנים – כולל כאב בזמן דיבור, אכילה, גילוח וכו`. משום כך הוא נוטל תרופת נוירונטין, במינון של 400 מ"ג, 4 כדורים ביום. תרופה זו מצמצמת את התופעות הנ"ל. חשוב שיקח את התרופה מידי יום כי אם לא כך, יכול להיות שיסבול יותר ביוהכ"פ עצמו או בימים שאח"כ.
מכיוון שהתרופות מטשטשות אותו הוא נוהג ליטול את התרופות רק עם אוכל. יש לציין שהרופא אמר שאין בהכרח קשר בין האוכל לתרופה אך אבי אינו מרשה לעצמו לקחת את התרופות ללא אוכל בעקבות הטשטוש והסחרחורת שהכדורים גורמים לו.
הכדורים גם גדולים מאוד ולכן הוא נוהג לבלעם יחד עם מים. השאלה היא מה עליו לעשות ביוהכ"פ? לא לקחת תרופות? לקחתם ללא/עם אוכל? מים? אם כן מהם השיעורים המותרים?
תודה מראש!
אביך רשאי לקחת את התרופות עם כמות אוכל פחות מכשיעור, ולבלוע אותם יחד עם מים פחות מכשיעור.
פחות מכשיעור לענין שתיה פירושו עד 40 סמ"ק (בהפרשים של לפחות 9 דקות בין מנה למנה).
פחות מכשיעור לעניין אכילה פירושו עד 30 סמ"ק מזון מוצק (נפח של מגירה של קופסת גפרורים מצויה), בהפרשים של לפחות 9 דקות.
שלום לרב ד"ר מרדכי הלפרין,נשמח לדעת מה כבודו מורה לגבי שתייה ביוה"כ למעוברת עם תאומים שעוברת הריון רגיל. האם עצם זה שהיא נושאת תאומים מגדיר
תודה רבה! שאלתי מאלול בשנה החולפת, היתה בנוגע להנקה לאחר גיל שנתיים. ההלכה הידועה לי (מקריאה בשו"ע) היא שלאחר 24 חודש, אם היונק לא ינק
