טיפולים לשיפור יחסי המין
שאלתי היא מהי דעת ההלכה בעניין טיפולים לשיפור יחסי המין בין בני זוג – כאשר לא מדובר בבעיית פוריות אלא בשיפור בלבד , כאשר טיפולים
שלום כבוד הרב,
הנני אשה נשואה בת 37, אמא ל-4 ילדים.
לפני שנה נולדו לי תאומות אחרי תקופת הריון קשה ושמירה לאורך כל תקופת ההריון.
לאורך כל תקופת ההיריון סבלתי מקשיים פיזיים ונפשיים.
תודה לאל הבנות נולדו בריאות ובזמן.
3 חודשים אחרי הלידה נכנסתי שוב להריון לא מתוכנן, נתקפתי חרדה היות ואני לא מסוגלת להיות יותר בהריון מסיבות פיזיות ונפשיות ונגשתי לעשות הפלה בשבוע 4 (נצפה שק הריון, עוד לא נצפה דופק).
אני חוששת מאוד להיכנס להריון עד כדי כך שאני מוכנה לוותר על קיום יחסי אישות עם בעלי.
מידי חודש אני בלחץ עד שאני מקבלת מחזור ונרגעת. הלחץ הזה משפיע עליי בצורה כזו שפיתחתי התקפי חרדה ואף דיכאונות.
בהמלצת רופא הנשים שלי, אני לא יכולה להשתמש בהתקן או גלולות היות והגוף שלי לא יגיב לא טוב לזה.
אני חוששת משימוש בנרות היות והסיכויים להימנע מהריון אינם 100%, יתרה מכך אני לא מעזה לקיים יחסים עם בעלי בשימוש בנרות.
הרופא המליץ לי כי הפתרון היחיד שהוא רואה עבורי זה שימוש בקונדומים בלבד, ובחודשים האחרונים אני משתמשת בשני קונדומים בזמן קיום יחסי אישות.
הבנתי כי הדבר אינו מאושר הלכתית וקשה לי מאוד להמשיך לעשות זאת על אף שאני בחורה לא דתיה.
קיבלתי על עצמי להקפיד לשמור טהרה ככל שניתן – בדיקות, מקווה וכו' אבל אני לא רואה שום פתרון למעט שימוש בקונדום.
גם בעלי מבין שאין פתרון אחר למעט שימוש בקונדום ומסכים לכך.
מבקשת את אישורך להשתמש בקונדום על מנת שאוכל לקיים יחסי אישות עם בעלי ולשמור על שלום בית.
הדבר חשוב לי מאוד. בסוף השבוע אני אמורה ללכת לטבול במקווה וחוששת שאצטרך להימנע מקיום יחסים עם בעלי.
אודה מאוד לתשובתך בהקדם.
שאלתי היא מהי דעת ההלכה בעניין טיפולים לשיפור יחסי המין בין בני זוג – כאשר לא מדובר בבעיית פוריות אלא בשיפור בלבד , כאשר טיפולים
בתי בת חודשיים סבלה מדלקת מעיים חריפה והגיעה למצב התיבשות קשה (החייאת נוזלים) האם צריך לברך הגומל? עברו כבר חודשיים מהאשפוז.
שלום רב אני ואשתי מנסים זה זמן רב להביא ילדים לעולם נראה כי לאישתי יש את הסימנים של ממשפחת הדורקטי ללא דם אשמח לדעת אם
השאלה שלי היא מה עמדת ההלכה-משפט עברי בנוגע לכל הנושא של הפרית מבחנה=הפריה חוץ גופית… IVF.. תודה מראש,