דימומים בלתי פוסקים

אשתי נכנסה כעת, ת"ל, לחודש השביעי להריונה. בהריון הקודם והראשון, היא ביצעה סקירת מערכות, בה גילה הרופא הגדלה בחדר המוח הימני. כמובן שדאגנו מאוד, ולבסוף

אני בת 33 ואם לשני ילדים בן (7)ובת (1.9).בגיל 5 עברתי תאונת דרכים שכתוצאה ממנה עברתי כריתת כליה וטחול.במהלך ההריון הראשון התגלה הידרונפרוזיס משמעותי .במהלך

בתנו בת 12 וקצת, מקבלת קונצרטה מדי יום כולל בחופשים. יקשה עליה מאד להתפלל (ואולי גם לצום) ללא התרופה. היא אינה זקוקה למים לצורך בליעת

אני מעוניין לדעת מהי בעצם עמדת ההלכה בנושא המתות החסד. היכן אוכל למצוא ביסוס לתשובה? (משנה, תלמוד, שולחן ערוך…). בתודה מראש.