שלום רב,
אנו זוג בשנות ה-20, אשר ניצב לפני לידה ראשונה בע"ה.
ידוע לנו, שמרגע הלידה האשה נחשבת נידה- ונערכנו לכך רגשית, אולם לאחרונה קראנו, שכבר מרגע פתיחה של 2 ס"מ- כבר אז נחשבת האשה נידה, ואסורה במגע מצד בעלה.(יכולות לעבור גם 20 שעות עד הלידה וזמן זה חשוב למגע ותנוחות לביסוס הלידה).
הלכה זו נראית לנו קשה ביותר לביצוע- במיוחד בזמן כה חשוב ומיוחד עבור בני הזוג, ולאור חשיבות המגע בזמן הקשה של הצירים.
מה ניתן לעשות? אנו רוצים לקיים את ההלכה, אך היא נראית לנו בלתי אפשרית במקרה זה ואנו מצויים בתסכול.
תודה וחג שמח
ברגע שמתחיל דימום, אפילו קל מאוד, מתחיל איסור נידה.
בדרך כלל זה קורה לפחות כמה שעות לפני הלידה עצמה.
כך שהאיסור איננו נובע בהכרח מפתיחה של 2 ס"מ.
כאשר לא הייתה שום הפרשה דמית, והנדון רק באיסור הנובע מפתיחה חלקית של צואר הרחם, הנושא איננו פשוט כל כך מבחינה הלכתית, וראוי לשאול מורה הוראה המכיר אישית את בני הזוג, על מנת לקבל את ההדרכה המתאימה.
בס"ד שו"ב, לאחרונה היה לנו מקרה עצוב של ילדה בת 7 שנולדה עם מום בלב ועברה את ניתוח לב פתוח שלאחריו לא התאוששה ונאלצו לחבר
לכבוד הרבנים המשיבים הנכבדים, אנו הורים לתאומים, שנולדו פגים בשבוע 32. כיום התאומים כבני 4 חודשים בקירוב. בעת השחרור מהפגייה הונחנו להוסיף לחלב האם תוסף
שלום רבבהמשך לשאלתי הקודמת בנושא (#6682) פעילות גופנית בהלכה, אני מצרפת ממצאי מחקרים סטטיסטיים ביחס להשפעת פעילות גופנית על מחלות :מחקרים מראים יחס הפוך בין
