אני נמצא כרגע בקורס פאראמדיקים. וחלק מהמיומנויות שאנו נדרשים לדעת בצורה טובה ביותר הן הכנסת עירוי ואינטובציה (הכנסת צינור דרך הפה לקנה הנשימה להנשמה) שהן 2 פעולות מצילות חיים. הבעיה היא, שרופאים לא מסכימים לקחת אחריות בהשתלמויות שלנו על מצבים קשים כמו הכנסת עירוי /אינטובציה לילדים / תינוקות / פצועי טראומה ולכן דווקא באותם מצבים קשים אין לנו אפשרות לצבור ניסיון וזה עלול לעלות בחיי-אדם. השאלה שלי היא האם בסוף החייאה לא מוצלחת, כשהרופא קובע את מותו של החולה / הנפגע, מותר לתרגל פעולות אלו על הגופה, או שאסור בגלל "חילול כבוד המת" ?
על פי המבואר בדברי הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ד חיו"ד סי' שמט סק"ב, מותר לבצע אימון מציל חיים על גופת מת למי שאימון כזה יועיל להציל חיי אחרים. מבחינה אתית וחוקית (למיטב ידיעתי) יש צורך לבקש הסכמה מדעת מקרובי הנפטר לצורך פעולות כאלו.
יש לי אמא חולה בסרטן ריאות יש לה גרורות בריאות ברצוני לשאול האם אה לפי שם ושם של אמא שלה רואה מה אנחנו עומדים לעבור
שלום, אודה בעד דיוור חומרים הלכתיים ורפואיים ופסקי הלכה, בדבר מגדר ושינוי מין. מענה קונקרטי, ללא פניות וחוות דעת פרסונאליות. רוב תודה וברכה
שלום, אנו לומדות בכתה ט וכותבות עבודה בביולוגיה בנושא הכנת לב מתאי גזע לצורך השתלה השאלה שלנו היא האם לפי ההלכה מותר לעשות דבר כזה
