קרישת דם ומירוסו
במשנה במסכת יומא כתוב שאחרי שחיטת הפר וקבלת דמו, כיון שהייתה הפסקה בהקטרת הקטורת נתנו לאחד הכוהנים שימרס את הדם כדי למנוע קרישה.לפי מה שידוע
רופא המשפחה שבאתי אליו איבחן לי תסמונת המעי הרגיז לתופעות שמצויות אצלי כבר די הרבה זמן. עד שאצליח להתגבר על ההבעיה ולטפל בה עד הסוף עדיין כל יום עליי להתמודד עם : הפחות, והרגשה שתמיד אני צריכה לשירותים, (למרות שזה לא יוצא, מעין עצירות.) מצפוני אינו נקי כל פעם שאני ניגשת להיתפלל, וזה גורם לי להרגשה רעה, הרי זו עבירה לעמוד כך לפני הקב"ה..! כמה שאשתדל לפני כן להכין את גופי לתפילה, וללכת שוב לשירותים, עדיין יופיעו התופעות גם באמצע התפילה. מה אפשר לעשות? האם בסוג בעיה כזו ניתן לראות היתר לתפילה גם במצב לא אידיאלי מתוך חוסר ברירה? תודה!
כעיקרון מותר להתפלל חוץ מזמן ההפחה ואז צריכים להפסיק ואם יש ריח אז עד שיעבור הריח. הבעיה העיקרית היא תפילין ואסור להניח תפילין בזמן הפחה. ולכן צריכים להניח תפילין אפילו לדקה בין הפחה להפחה ולא מבשך כל התפלה. לגבי ההרגשות שצריכך לשירותים כיון שאלה רק הרגשות, מותר לתפלל.
במשנה במסכת יומא כתוב שאחרי שחיטת הפר וקבלת דמו, כיון שהייתה הפסקה בהקטרת הקטורת נתנו לאחד הכוהנים שימרס את הדם כדי למנוע קרישה.לפי מה שידוע
שלום רב, ראיתי באחת התשובות שלכם באתר מורשת על ביוץ מוקדם שהדרך הראשונה לטיפול זה הקפדה על ארוחת בוקר מוקדמת. אני רוצה לשאול: א. למשך
האם מותר לאשה לבצע ניתוח להגדלת חזה אצל רופא? האם יש בכלל רופאה שעושה כזה ניתוח?