ברכת הגומל אחרי ניתוח מניעתי
שלום רב, ברצוני לדעת האם יש לברך הגומל אחרי ניתוח מניעתי. המקרה המדובר הוא ניתוח להוצאת השחלות, וניתוח שני (לא בוצע באותו הזמן) של כריתת
האם ישנה חובה רפואית, מוסרית או אתית להגיש עזרה רפואית לאוייב
פצוע ומנוטרל בשדה הקרב כאשר אין חשש לסיכון עצמי? אנא עיזרו לי בדחיפות לצורך עבודה סמינריונית במשפטים! תודה מראש!
הנושא מוצג כאן בצורה כללית מדי.
ניתן לענות ברמת העיקרון:
יש חובה מוסרית לטפל גם בפצועי אויב.
השאלה נוגעת לסדרי קדימויות.
למשל:
בעת קרב כשניתן לטפל בפצוע אחד מתוך שניים, האחד הוא חייל שלנו, והשני פצוע אוייב, כאן נכנסים לשיקול גם נושאי קדימויות.
הכוונה בסיסית זו יכולה לעזור לך עכשיו לנתח מקורות בנושא.
שלום רב, ברצוני לדעת האם יש לברך הגומל אחרי ניתוח מניעתי. המקרה המדובר הוא ניתוח להוצאת השחלות, וניתוח שני (לא בוצע באותו הזמן) של כריתת
לפני כ5-6 שנים לערך אחד מחברי המחזור שלנו החל להתקרח, הוא לא הסביר לכולם כתוצאה ממה, למה ומדוע, אבל אחרי כחודש קבוצות קבוצות משערותיו היו
שלום הרב, אני כ-5 חודשים לאחר לידה מניקה ונוטלת גלולות, בימים האחרונים ישנן הפרשות חומות בהירות ללא דימום. האם אני נידה?