נטילת אלטרוקסין בצום ט' באב
צום ט' באב. אני בת 26, שבועיים אחרי ניתוח כריתת בלוטת התריס (בעקבות גידול שפיר) ומאז נוטלת אלטרוקסין (100 mcg) כל בוקר על קיבה ריקה
האם ישנה חובה רפואית, מוסרית או אתית להגיש עזרה רפואית לאוייב
פצוע ומנוטרל בשדה הקרב כאשר אין חשש לסיכון עצמי? אנא עיזרו לי בדחיפות לצורך עבודה סמינריונית במשפטים! תודה מראש!
הנושא מוצג כאן בצורה כללית מדי.
ניתן לענות ברמת העיקרון:
יש חובה מוסרית לטפל גם בפצועי אויב.
השאלה נוגעת לסדרי קדימויות.
למשל:
בעת קרב כשניתן לטפל בפצוע אחד מתוך שניים, האחד הוא חייל שלנו, והשני פצוע אוייב, כאן נכנסים לשיקול גם נושאי קדימויות.
הכוונה בסיסית זו יכולה לעזור לך עכשיו לנתח מקורות בנושא.
צום ט' באב. אני בת 26, שבועיים אחרי ניתוח כריתת בלוטת התריס (בעקבות גידול שפיר) ומאז נוטלת אלטרוקסין (100 mcg) כל בוקר על קיבה ריקה
לרב הלפרין שלום, שאלתי אודות קביעתו של להרב ולדנברג כי יש לנתח את האשה ההרה שנמצאת במצב של מות מוחי (ציץ אליעזר חלק יז סימן
בס"דשלום לכבוד הרב.בהמשך לשיחתנו הטלפונית הערב הרי השאלות:1. בגמ' בערכין (דף י"ט) בקשר לאדם שאמר "משקלי עלי" נכתב שאדם שוקל יותר לפני ארוחת הבוקר מאשר
שלום רב ברצוני לדעת מהם הפתרונות ההלכתיים למצב בו יש דימומים כתוצאה משימוש בהת"ר, המקשים להגיע לטבילה, וכיצד ניתן למנוע מצב שאישה תהיה אסורה על