נושאים בקורס הלכה ורפואה של הרב ד"ר הלפרין

נתחיל מהסוף:

א. למדנו בקורס כי הפסקה אקטיבית של הריון אסורה בכל מקרה, גם אם החולה מבקש.

ב. לא למדנו בקורס, אבל זה אלף-בית של חשיבה אתית, שלא יעלה על הדעת להביא לקיצור חיי אדם אחד גם באופן פאסיבי, כשהסיבה לכך היא סבל של מישהו אחר.

לעיקרון זה יש גם בסיס משפטי. כדאי לעיין לשם כך, למשל, בדו"ח שרשבסקי [ד"ר בן ציון שרשבסקי היה שנים רבות שופט בבית המשפט העליון] בנושא "ההגנה על חולי הנפש המאושפזים מפני תקיפה וניצול מיני", ספר אסיא ח', עמ' 197-202.

נחזור לשאלת אמצעי המניעה:

התקן תוך רחמי נחשב, מבחינה הלכתית, כאחת משתי השיטות העדיפות למניעת הריון. מנגנון הפעולה העיקרי של התקן עם נחושת (כמעט כל ההתקנים הלא הורמונליים) הוא מניעת הפריה בכ99% מהמקרים, ולא במניעת ההשרשה- מצב המתקרב קצת להפלה מוקדמת, כמו שחשבו בעבר.

לעומת זאת גלולת ההפלה, RV-486 בשמה הגנרי, גורמת להפלה ממש אחרי ההשרשה של העובר. לכן אמצעי זה מהוה אמצעי להפלה, אם כי בצורה בה רמת האיסור ההלכתי נמוכה הרבה יותר מאשר בהפלה כירורגית.