שלום!
א. ברצוני לשאול מהי עמדת ההלכה לגבי תרומת מח עצם?
ב. האם במקרה שלא נשקפת סכנת חיים למקבל, יכול האדם לתרום איבר או אף תרומת דם?
ג. האם הדיון ההלכתי אודות בעלות האדם על גופו, יש לה משמעות בשאלות אלו?
תודה מראש
צ'
לשאלות א.-ב.
ראי מאמרי על תרומת איברים מחיים, בספר אסיא ט', עמ' 321-349
לשאלה ג.
לדיון על בעלות אדם על גופו משמעות מוגבלת מאד לנושא, שכן גם אם אדם הוא בעלים על גופו, הוא מוגבל בכך שמותר לו להשתמש בבעלות זו רק על פי ההלכה.
לכן אסור לו להתאבד, ולכן אסור לו לגרום לעצמו נזק ללא סיבה הלכתית המתירה לגרום נזק כזה (כדוגמת מצב של תרומת איבר להצלת חיים).
וכן להיפך, גם אם איננו בעלים על גופו בכל זאת מעמדו הוא של מעין אפוטרופוס על גופו, אשר בסמכותו לקבוע מה יעשה בו.
גם כאן סמכות זו מוגבלת על ידי פרמטרים הלכתיים, ואם קיימת מצוה בתרומה להצלת הזולת הרי שה'אפוטרופוס' רשאי לקיימה.
שלום, אני עושה עבודה בנושא בחירת מין העובר ורציתי לדעת מהי דעת ההלכה על זה- האם מותר או אסור, ולמה? אשמח אם תפרט. תודה.
שלום רב. אני עוסק ברפואה סינית ובאימון אישי באופן עצמאי. אין לי שרותי מזכירות או אנשים נוספים במקום בו אני עובד, זהו מבנה קטן בעל
Thank you in advance for your response. In light of opinions who draw a distinction between a 'choleh' and a 'bari' regarding the permissibility of
