בע"ה למדתי קורס בסיס של עזרה ראשונה מטעם המכללה לפני שנה בערך ומאז לא עשיתי רענון. נתקלתי לראשונה היום בפצועה של תאונת דרכים, ששכבה על הכביש, ואף אחד מהנוכחים לא ידע מה לעשות כדי לעזור לה. לרגע חשבתי שאולי אני היחידה שיכולה להציל אותה אבל נתקפתי פחד נוראי להתקרב אליה (פחדתי שהיא מתה או תמות מולי) וגם הרגשתי שאני לא באמת זוכרת איך מבצעים החייאה ואני עלולה להזיק לה. האם לאחר שלמדתי את הקורס אני מחוייבת להגיש עזרה לכל אדם הנצרך לכך גם אם מבחינה נפשית אני לא מרגישה שאני מסוגלת וגם אם אני לא זוכרת במאה אחוז את שלבי ההחייאה? לפחות אומר שבמקרה הזה הבנתי מאחד האנשים שהיא פונתה לביה"ח כשהיא בהכרה, אך עצם הרעיון שהייתי יכולה להיות אחראית לחייה של מישהי ולא הגשתי עזרה מציק לי..
האם עברתי על "לא תעמוד על דם רעך"?
תודה מראש
במקום לדון על העבר, חשוב להתכונן טוב יותר לעתיד.
נסי לעבור קורס מתקדם יותר במד"א, קורס שיכלול גם מגע מעשי עם השטח. השתלמות כזו תקל עלייך לפעול נכון בעתיד.
שלום וברכה אני אמור להתחיל לעבוד בבנק הדם באחד מבתי החולים בארץ. העבודה היא במשמרות ונדרש ממני לעשות משמרות גם בשבתות ובימים טובים. העבודה כוללת
אמי בת 94 (עד 120), סוכרתית סובלת מתת תזונה משתמשת במזון מרוכז ללא סוכר גלוצרנה. האם ניתן להשתמש בפסח? אם לא האם יש תכשיר דומה
