שלום,
איני יודעת אם אתם המקום לפנות אליו, אבל אני מיואשת ואין לי עוד למי לפנות. אני בהריון שלישי לאחר לידת 2 ילדים בריאים. בתחילת ההריון גיליתי שלא מזמן חליתי ב-CMV ושהסיכוי לפגיעה בעובר קטן אך קיים. בנקודה זו לא שקלתי לבצע בדיקת מי שפיר מכיוון שגם אם הבדיקה מגלה הדבקות של העובר הדבר אינו מעיד על פגיעה בו.
לפני כשבועיים ביצעתי את בדיקת החלבון העוברי ומאז קבלת התוצאה אני מיואשת (ולמעשה, איני מפסיקה לבכות). תוצאת הבדיקה מעלה את הסיכון לסתמונת דאון מ-1:630 ל-1:450. אמנם, הסיכון המגובר אינו מחייב בדיקת מי שפיר אך הפעם אני שוקלת כן לבצע את הבדיקה. מצד אחד, אם בדיקת מי השפיר אכן תגלה שהעובר חולה, מה אעשה? הפלה? מצד שני, איני עומדת במחשבה של להביא לעולם ילד חולה. רק המחשבה גורמת לי לדכאון ולבכי (וזה אינו בריא בפני עצמו) ועלי גם לחשוב על ילדי הגדולים (שהם בפני עצמם עדיין קטנים).
פגשתי בחיי ילדים עם תסמונת דאון, הדרכתי אותם באופן חלקי תקופה מסוימת כך שאני יודעת שהם ילדים מקסימים, מחזירי חום ואהבה ועוד. ובכל זאת…
תשובות כגון: תחשבי טוב יהיה טוב ממש לא יעזרו לי כאן. ואני אשמח לכל עזרה.
תודה מראש… מיואשת
בכל מקרה, לפני שאת מתחילה לבצע דיקור כזה עלייך לדעת שקיים סיכוי כפול (של 1:300) לכך שעצם הדיקור יגרום להפלה של עובר בריא.
כך שעלייך לבחור איזה מהסיכונים את מעדיפה ליטול, ורצוי שתחליטי רק לאחר שתלבני את הדברים גם עם בעלך.
שלום,מצאתי ציטוטים אלו בשמך, ורציתי לוודא אם אכן הם אמינים. אם לא, אשמח לקבל חוות דעתך בנושא. "גם הרב מרדכי הלפרין חולק על דברי ה"ציץ אליעזר":
שלום, בעלי סובל מסכרת ומטופל בגלוקומין. לאחרונה הוא לא מאוזן. בבדיקה אחרונה שעשה לא לאחר אוכל המד היה על 166. בנוסף יש לו הסטוריה של
