הוצאת זרע בלי יציאה מן הגוף

השו"ע אה"ע סי' כ"ג סעי' ב' אומר שמנאפים ביד ומוציאים ש"ז לא די להם שאיסור גדול הוא, אלא העושה זה בנידוי הוא יושב ועליהם נאמר ידכם דמים מלאו וכאילו הרג את הנפש.

מלשון הרמב"ם בפ' כ"א מהל' איסו"ב משמע לכאורה שהאיסור דוקא אם מוציא ש"ז. אבל ברמב"ם בהל' ת"ת מפורש שהמקשה עצמו לדעת גם אם לא יוצא ש"ז — הרי יהא בנידוי.

ויעוין ברדב"ז לשונות הרמב"ם סי' קע"ז שכתב שעצם הקישוי אסור אפי' בלא הוציא ש"ז ושם ב"ד מנדין אותו ואם יוצא ש"ז הוא מנודה מעצמו.

– וכן יש איסור בהרהור מצד ונשמרתם מכל דבר רע שעצם ההרהור הוא אסור אפי' אם לא הוציא ש"ז.

לכן מכל הני טעמי יש איסור גם אם חוסם את היציאה.